על סף ההכרעה

העיתון מביא את נאומו של בגין ב"קול ישראל" ב-21 בפברואר 1955, לפני הבחירות לכנסת השלישית. בגין קורא להחלפת השלטון ולהצבעה עבור תנועת "חרות". הוא קובע כי אסור לדבר יותר מדי על העבר וכי יש לדבר על העתיד. בגין טוען כי אין לעסוק יותר מדי בשאלה מי הקים את המדינה וכי יש לתת כבוד ותהילה לכולם: לאצ"ל ,ללח"י, להגנה, לפלמ"ח ולמח"ל. בגין טוען כי שלטון ממושך מהווה סכנה לחרות האומה ולמוסר בניה. בגין יוצא נגד מדיניות החוץ של הממשלה שגרמה להרס הידידות בין ישראל לארה"ב, בגין קרא לכרות בריתות ידידותיות. בגין מזכיר את מדיניות הממשלה נוכח בעיות השעה: המצור בתעלת סואץ ובמפרץ אילת, חיילים שבויים בסוריה, ושפיכות דם היהודים, וקורא לשינוי המדיניות. בגין קורא שלא להצביע לציונים הכלליים שכן הם משרתי מדיניות מפא"י.

מ. בגין מאשים את הממשלה בוויכוח בכנסת על תקציב משרד החוץ: "שפיכות דמים, בידוד, איבוד ידידים, רכישת אויבים – תוצאות מדיניות החוץ"

בגין טען כי המדינה נמצאת במשבר וכי אסור בדיון זה על תקציב לדבר על עניינים כספיים בלבד. בגין דיבר במיוחד על הסכנה נוכח הידוק המצור במפרץ אילת ובתעלת סואץ. בגין טען כי הצעות "חרות" לפיתרון המצב אינן הכרזת מלחמה חזיתית או כלל חזיתית שאיננה רצויה כלל מסיבה אסטרטגית אלא צורך במבצעים מקומיים שימנעו את שפיכות הדמים. בגין טען כי פרשת "בת –גלים" יצרה תקדים מסוכן שכן מצרים ראתה שישראל לא מגיבה לפעולותיה. בגין טוען כי לממשלה היו כישלונות גם בפרשה של תפיסת החיילים ע"י הסורים, קודם כל בכך שישראל טענה כי הישראלים נתפסו על אדמת סוריה ולא על אדמת ישראל וגם בתפיסת המטוס הסורי ובשיחרורו זמן קצר לאחר מכן ללא דרישה של שחרור הכלואים הישראלים. בגין הצר גם על אי מעשיה של הממשלה לנוכח תלית היהודים במצרים . בגין בנאומו תקף גם את ההסכם הטורקי –עיראקי וטען כי מדינה ידידותית כטורקיה הפכה לאויב .בגין דרש לבדוק האם ארה"ב ואנגליה עומדות מאחורי המהלך . בגין קרא לממשלת ישראל להתפטר וזאת נוכח כישלונה להתמודד עם המצב הביטחוני החמור אליו נקלעה ישראל . הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 28/3/1955

הישיבה החמש מאות וחמישים ותשע של הכנסת השניה-חוק התקציב לשנת 1955/56

בגין טען כי המדינה נמצאת במשבר וכי אסור בדיון זה על תקציב לדבר על עניינים כספיים בלבד. בגין דיבר במיוחד על הסכנה נוכח הידוק המצור במפרץ אילת ובתעלת סואץ. בגין טען כי הצעות "חרות" לפיתרון המצב אינן הכרזת מלחמה חזיתית או כלל חזיתית שאיננה רצויה כלל מסיבה אסטרטגית אלא צורך במבצעים מקומיים שימנעו את שפיכות הדמים. בגין טען כי פרשת "בת –גלים" יצרה תקדים מסוכן שכן מצרים ראתה שישראל לא מגיבה לפעולותיה. בגין טוען כי לממשלה היו כישלונות גם בפרשה של תפיסת החיילים ע"י הסורים, קודם כל בכך שישראל טענה כי הישראלים נתפסו על אדמת סוריה ולא על אדמת ישראל וגם בתפיסת המטוס הסורי ובשיחרורו זמן קצר לאחר מכן ללא דרישה של שחרור הכלואים הישראלים. בגין הצר גם על אי מעשיה של הממשלה לנוכח תלית היהודים במצרים . בגין בנאומו תקף גם את ההסכם הטורקי –עיראקי וטען כי מדינה ידידותית כטורקיה הפכה לאויב .בגין דרש לבדוק האם ארה"ב ואנגליה עומדות מאחורי המהלך . בגין קרא לממשלת ישראל להתפטר וזאת נוכח כישלונה להתמודד עם המצב הביטחוני החמור אליו נקלעה ישראל . הנאום המלא מובא גם בחרות 1/3/1955

בידי מי גורלם

במאמר זה מתייחס בגין לפרישתו של לבון מתפקידו כשר ביטחון ולהתמנותו של בן –גורייון במקומו .בגין מברך על התפטרות לבון שלקח אחריות למצב הביטחוני הקשה . בגין טוען כי לבון טעה במדיניותו שהאמינה מוסריותה של התגובה וביעילותה וביכולתה להביא להפסקת שפיכות הדמים. בגין טוען כי ישנה דרך אחת שבה מאמינה תנועת ה"חרות" וזו דרך שיחרור הארץ ,דרך שתפסיק את שפיכות הדמים ותחסוך דם יהודי ודם ערבי. בגין יצא גם נגד הפירסום המהיר על מינוי בן –גוריון מבלי שרה"מ שרת יתייעץ בעניין עם חברי הממשלה .בגין יוצא גם נגד "קול ישראל" אשר שידר בהתלהבות את ההודעה על שובו של בן –גוריון .בגין מזכיר כי רשות השידור היא תחנה ממלכתית ולא מפלגתית.בגין יוצא גם נגד הדברים שנאמרו עם שובו של בן –גוריון כי אחרי התפטרות לבון אין מי שיהיה שר ביטחון זולת בן –גוריון .בגין מתריע גם על העימותים הצפויים בין בן-גוריון לרה"מ שרת שכן לפי הערכת בגין בן-גוריון לא יוכל לשרת תחת שרת.בגין הביע את חרדתו לביטחון המדינה שנשלטת עתה ע"י איש הבהלה והקפריזה.

מ. בגין בויכוח על תקציב משרד ראש הממשלה: משרד ה,,על ממשלה" היא כפילות מיותרת ומסוכנת

דברי בגין בכנסת ב8/6 . בגין יצא נגד מבנה משרד רה"מ שלמעשה שולט בכל המשרדים ומרכז סמכויות רבות שאין להם תקדים .בגין יצא גם נגד סיפוח רשות השידור למשרד רה"מ .בתגובה על הידיעות על מכשירי האזנה מטעם הש"י במשרדי ממשלה שונים אמר בגין כי זהו שלטון דיקטטורי של איש אחד אשר שיתף פעולה עם השלטון הבריטי בתקופת הסזון, ואוי לה לאומה כשאיש זה עומד בראשה. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 08/06/1953