הישיבה המאה חמישים ושבע של הכנסת השמינית יום שלישי, כ״ח באדר תשל"ה, 11 במארס 1975 – ההתקפה על מלון ״סבוי״

נאומו של בגין בעקבות הפיגוע במלון סבוי. בגין משווה בין המחבלים לנאצים. בגין מוחה נגד קבלת-פנים, שערפאת קיבל באו"ם, בזמן שארגונו שולח מחבלים נגד אוכלוסיה אזרחית. בגין מזכיר את "הצהלה" במדינות ערב בעקבות פיגוע. בגין תובע מהממשלה לבצע "התקפה מתמדת" נגד ארגוני הטרור. בגין מזכיר שעל מדיניות זאת החליטה הכנסת והממשלה חייבת לבצעה. בגין טוען שמטרת המחבלים ותומכיהם – השמדת ישראל. בגין טוען שרק מדיניות תקיפה נגד טרור יכולה לשמור על בטחונם של אזרחי המדינה ועל הסיכוי לשלום, ויש לטעון כך גם בפני גורמים זרים.

הישיבה הארבעים-ושבע של הכנסת השמינית – יום שני כ״ח אייר תשל״ד 20 מאי 1974 – הודעת הממשלה על התקפת המחבלים במעלות ובסביבתה – דיון

בגין מביע צער וזעזוע בעקבות הפיגוע במעלות. בגין משווה בין מחבלים לנאצים. בגין טוען שדרך היחידה לנצח את הטרור היא התקפה מתמדת. בגין מתאר צעדים דרושים למאבק בטרור: הסברה בינלאומית, אישור לאזרחים לשאת נשק והקמת ארגון ממלכתי מבצעי למאבק בטרור. בגין קורא לאפשר לבית-משפט להטיל עונש-מוות על מחבלים. בגין יוצא נגד הקמת וועדה לחקירת האירוע על-ידי הממשלה ותובע הקמת וועדת חקירה פרלמנטארית. בגין מזכיר שהיום בו נשא את הנאום הוא יום שחרור ירושלים, וטוען שניתן להתגבר על המשבר הפוקד את המדינה בזכות אהבת הארץ וירושלים.

כנס מיוחד של הכנסת – הישיבה השלוש-מאות-ושלושים-ותשע של הכנסת השביעית יום שלישי, ד׳ תשרי תשל״ג (12 ספטמבר 1972) – הודעת הממשלה בדבר התקפת הדמים על שליחי ישראל באולימפיאדה של מינכן – דיון

נואמו של בגין בדיון מיוחד של מליאת הכנסת בעקבות רצח ספורטאים במינכן. בגין טוען, כי על הפיגוע הרצחני אחראיים ממשלות של מדינות ערב, לרבות מצרים, שתומכות בארגוני הטרור. מגין מגנה נסיונות התקשורת העולמית להטיל את האחריות רק על "ספטמבר השחור", ולטעון שלמדינות ערב אין חלק בזוועה. בגין דורש מהממשלה לפעול באופן יזום על-מנת למגר את ארגוני הטרור ולא להסתפק ב-"תגמול". בגין דורש הקמת וועדת החקירה של הכנסת שתבדוק אם היה מחדל הבטחה כלשהו. בגין קורא לשקול הפעלת עונש מוות נגד מחבלים. בגין טוען, שלאור הפשעים כאלה נגד יהודים באשר הם יהודים שבוצעו בתמיכת מדינות ערב אין מקום לדבר על הנסיגות.

שמאלנות לאומנות לאומיות

צר לנו. לא פעלנו ולא הגענו להגשמת המטרה האנושית הזאת. ובאה מינכן. נוכח הנסיון הזה חייבים אנחנו לומר איש לרעהו: אם פעולת חיל האוויר היא תגמול, ויעברו ימים, שבועות, ולא נוסיף להכות במרצחים הללו בכל מקום שבו הם נמצאים, קרוב ורחוק – יוסיפו, חלילה, להרוג יהודים, יוסיפו לשפוך את דמנו. אין עוד בכך שום ספק.

שמאלנות לאומנות לאומיות

לכן לא עוד הסתפקות בתגמול. אנחנו תובעים מתקפה מתמדת, בלתי-פוסקת, נגד המרצחים ובסיסיהם; במדינות ערב הנושאות באחריות למעשי הדמים צריך להלום, באופן שהמהלומות שננחית בהן יכאבו, יכאיבו להן. והעם צריך לשמוע מפינו: לא נוכל עוד להניח להם ולנוח אחרי מעשה תגמול. קמו עלינו זדים. יהודי באשר יהודי — הם את דמו מבקשים. כמה פעמים יראה … Continued