הישיבה הארבע-מאות-וחמישים-ושבע של הכנסת השביעית – יום רביעי, כ״ה תמוז תשל״ג – 25 יולי 1973 – סקירת ראש הממשלה על פעולות משרדה – דיון – המשך

בנאום תגובה לנאומה של גולדה מאיר, שאמור היה להיות הנאום המסכם לפעילות הממשלה בכנסת ה-8, בגין תוקף את עמדת הממשלה שדוגלת בחלוקה מחדש של הארץ. בגין טוען שהצהרות על נכונות לסגת מחלקים של יהודה ושומרון לא קירבו הסכם שלום עם מדינות ערב. בגין טוען, שהבעיה הדמוגרפית אינה רלוונטית – הרי בכל מקרה יהיו בישראל אזרחים ערבים. בגין טוען שדרך להתמודד אתה – עליה, החלת חוק ישראלי על כל שטחי יהודה ושומרון, מתן אזרחות ישראלית לתושבים ערבים שיבקשו אותה והבטחת שוויון זכויות אישיות לכל תושבי ישראל. בנושאי הפנים בגין תוקף את מדיניות הממשלה, שלמרות הכרזות על ערכי השוויון גרמה לגידול פערים חברתיים וקורא לאמץ מדיניות שתתרכז לא בשוויון אלא במיגור העוני. בגין פונה לרה"מ בקריאה "להסיר צל של עלילת הדם" של רצח ארלוזורוב ולהסיר את ההתנגדות לעקמת וועדת חקירה. של הרצח שתנקה את שמם של תנועה רוויזיוניסטית גם בעיני תומכים של יריביה האידיאולוגיים.

הזכות שיצרה את הכוח

במאמר זה, מנחם בגין מדגיש את החשיבות העליונה של כוח הזכות על פני זכות הכוח בהקשר של שליטת העם היהודי על ארץ ישראל. בגין טוען כי הזכות ההיסטורית והמוסרית של העם היהודי על ארצו היא הבסיס האמיתי לשליטה, ולא הכוח הצבאי בלבד. הוא מזהיר מפני ויתור על זכויות אלו, כפי שנעשה בעבר בעזה, שהוביל לשפיכות דמים ולמלחמות חוזרות. בגין מדגיש כי חידוש הכוח היהודי, שהפך את העם מאומה חסרת אונים ללוחמת ואמיצה, נועד להגשים ולהגן על זכות זו. הוא קורא להיאחז באמונה בכוח הזכות, תוך שימוש בכוח הצבאי ככלי לקיומה, כדי למנוע ויתורים מסוכנים ולהבטיח את ביטחון העם והארץ

ספסרים עליך, ארץ-ישראל

במאמר זה בגין מבקר את דברי של ראשת הממשלה, כאשר הבהירה כי תדאג שלא יהיה רוב להצעה שיהודים מהארץ ומחו"ל יוכלו לרכוש קרקעות משוחררות ביהודה ושומרון, בטענה שמהלך זה יגרום לבעית ספסרות בקרקעות. בגין יוצא נגד הגינוי של העם היהודי כאילו הוא ספסר וגנב שאלה תיאורים אנטישמים על יהודים, ולא ראויים ליהודיה גאה כמוה. כמו כן מתנגד בגין למשתמע מדבריה, כי המתנגדים לחלוקתה מחדש של הארץ מתנגדים לשלום ודוחים אותו. בגין טוען כי גם המתנגדים לחלוקה רוצים גם שלום, ומי שמתנגד לו, ומצהיר על כך הם אויבינו. בגין מוסיף שהקריאה ליהודי התפוצות לעלות לארץ ולהתיישב לא הגיונית בהתחשב בעובדה שלא ינתן להם לרכוש כאן קרקעות.

הישיבה הארבע-מאות-ושמונה-עשרה של הכנסת השביעית – יום שלישי, ח' ניסן תשל"ג 10 אפריל 1973 – הצעות סיעות גח"ל, הרשימה הקומוניסטית החדשה והמרכז החפשי – להביע אי-אמון לממשלה

בגין מגיש הצעת אי-אמון בממשלה בגין החלטתה להוריד מסדר היום את ההחלטה שתאשר בפועל מכירת קרקעות ביהודה ושומרון. בגין טוען שמטרת ההצעה – לא רק לנסות להפיל את הממשלה,אלא גם להעלות את הנושא לסדר-היום הציבורי. בגין טוען שההחלטה היא למעשה התנקשות בזכות של עם ישראל על ארץ ישראל, והזכות הזאת היא יסוד הציונות. בגין טוען שמכירת הקרקעות ביהודה ושומרון לא יכולה לפגוע בסיכויים לשלום, ולנימוק המדבר על אפשרות הספסרות בקרקעות יש נימה אנטישמית. בגין קורא לממשלה לאשר התנחלות בכל חלקי הארץ או להכיל משפט ישראלי על יהודה ושומרון.

המטרה והשיטה בלחימה מהפכנית

מאמר על מניעי מהפכות ומרידות ,ממרד המכבים דרך מצדה, ועד מרד בר-כוכבא ועל ההבדלים המוסריים בין מלחמה למען שחרור ושמירה על זכות לבין לחימה הנועדה לשלול אותה