אני רוצה מיד לומר, אדוני היושב-ראש, ללא היסוס וללא תנאי, כי אם יתברר שיד יהודי היתה במעל הזה והטילה על הרצפה ספרי קוראן, על היהודי הזה לתת את הדין. לא זו בלבד שאנחנו לא נסלח לעולם חילול המקודש לזולתנו, אלא גם לא נשלים בשום פנים ואופן שבעקבות חילול הקודש שלנו יחולל המקודש לזולתנו. אני סבור … Continued
במדינתנו כולם דוברים עברית, היא מחודשת, היא מתחדשת. לעיתים היא אפילו חדישה. לא פעם אחת בלבד הננו מתייחסים בחיוך סלחני, או אף בהנאה בשומענו את ילדינו אומרים: "היה אכסידנט, כארטרפיק, רשם רפורט" אולם לא זו היא שפת העבר החיה. זכור העברי, אל תקצץ ואל תקוצץ. אם בימים עברו, על אדמת נכר, או במולדת, הצו היה: … Continued
אני גם רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שעלבונות לא יפתרו את הבעיה. ואם ראש הממשלה הטיל את המטבע שלו על — איך אמר? — ״נפולת הנמושות״, אני רוצה לומר לו שאפילו העברית הזאת איננה מצדיקה את העלבון. וגם דיבור על עריקים לא יועיל. בעלבונות לא פותרים שום בעיה.
אני מבקש לומר ליריבי הנכבדים שגם הדיבור על חלק של ארץ-ישראל שהוא כבוש, שהוא בידינו זמנית, אינו יכול שלא להשפיע. בסופו של דבר המדובר הוא במולדת, לכל הדעות. ארץ-ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, כפי שכולם אומרים. והנה שומעים האנשים הצעירים: לא, לאו דווקא; יש חלק של ארץ-ישראל שהוא בעצם לזרים ולא לנו. ההכרה … Continued
אנחנו, מאז באנו אל דגלו של זאב ז'בוטינסקי, מייצגים את האביונים-המאמינים. אנחנו יכולים לומר: הבה נחדש את ערכי המוסר האישי והציבורי. אל נייבא מותרות. שום מותרות אינן דרושות לעם ישראל בימים אלה. לא בביגוד ולא באירוח. נשמור את המטבע הזר לצרכים האמיתיים של הכלל והפרט. ישמש כל אחד מופת של הצנע לכת, של כיבוד התחייבות, … Continued
