Subjects: ערביי ישראל

במאמר זה יוצא בגין נגד דרישתה של מצרים לניתוקו של חלק מהנגב מישראל . בגין טוען כי זה חלק מדרישת הערבים שנועדה כדי להקל על הערבים את כיבוש ישראל בזמן מלחמה חזיתית.בגין טוען כי רבה היא הסכנה המדינית הצפויה לישראל .בגין יוצא נגד תביעת ארה"ב מישראל שתיתן למצרים חלק מנגב כפיצוי טריטוריאלי .הוא יוצא גם נגד הלחץ הבריטי כפי שמשתמע מדבריו של אידן הלוחץ על ישראל לבצע ויתורים כדי לחתום על חוזה שלום בינה לבין ארצות ערב.בגין תמה על התנהלותה המדינית של ישראל שלא תובעת כלום .בגין טוען כי גם על ישראל להפעיל לחץ כדי להחזיר אליה את עזה.בגין יוצא נגד מדיניות הממשלה אשר אינה משיבה לתוקפנות הצבאית והמדינית של מצרים. בגין טוען עוד כי סבלנות אזרחי ישראל תמה וכי יש לפעול.

במאמר חריף זה מנתח מנחם בגין את מה שהוא מכנה "מדיניות הכסל" של ממשלת משה שרת, תוך התמקדות בפרסום "תוכנית שלושת הסעיפים" (ויתורים בנמל חיפה, בנגב ותשלום פיצויים) בשידורי הרדיו בערבית בטרם הובאה לידיעת הכנסת והציבור העברי. בגין תוקף את הממשלה על כך שהיא מנהלת דיפלומטיה חשאית כלפי פנים וגלויה כלפי האויב, טוען כי הצהרת הוויתורים המוקדמת מתפרשת כחולשה המזמינה לחץ בינלאומי נוסף, ומזהיר מפני כרסום בריבונות המדינה דרך הגדלת סמכויות משקיפי האו"ם והחזרה למדיניות ה"הבלגה" מול מעשי הרצח בדרכים. המאמר מציג עמדה אופוזיציונית לוחמנית הרואה בקו המדיני המתון של "הקריה" כניעה מסוכנת לתכתיבי המעצמות והפקרות ביטחונית המערערת את כבודו וביטחונו של העם היהודי בארצו

בגין דרש במליאת הכנסת ב30/6 לקיים דיון על תוכנית הביטחון האנגלו –אמריקאית אשר לטענתו פוגעת בביטחון המדינה .בגיו יצא נגד הכנסת משקיפי האו"ם לישראל תוך טענה כי הם פוגעים בריבונות ישראל וכמו כן על הכוונה להביא קצינים זרים לשטחים של ישראל דבר הפוגע בריבונותה של המדינה .בגין קרא לממשלה לא לנהוג כיהודי חסות ולא להבליג על מעשי התוקפנות של הערבים. הנאום מלא מובא גם בדברי הכנסת 30/06/1954

בגין דרש לקיים דיון על תוכנית הביטחון האנגלו –אמריקאית אשר לטענתו פוגעת בביטחון המדינה. בגין יצא נגד הכנסת משקיפי האו"ם לישראל תוך טענה כי הם פוגעים בריבונות ישראל וכמו כן מחה על הכוונה להביא קצינים זרים לשטחים של ישראל- דבר הפוגע בריבונותה של המדינה. בגין קרא לממשלה לא לנהוג כ"יהודי חסות" ולא להבליג על מעשי התוקפנות של הערבים. הנאום המלא מובא גם בחרות 1/7/1954

בגין תוקף בחריפות את מדיניות הממשלה ביחס לטרור המסתנים, וטוען שיש צורך במדיניות אחרת מעבר לפעולות תגמול שאינן יכולות להפסיק את הטרור. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 24/03/1954