היום לפני עשר שנים

במאמר זה מדבר בגין על הפצצת "אלטלנה" ועל רציחתם של 17 החללים. בגין טוען כי מאחורי הפצצת "אלטלנה" עמדה מזימה של רה"מ וחבריו להרוס את האצ"ל למען שלא יוכל להתארגן במדינה ולהקים תנועה דמוקרטית. בגין טען כי האצ"ל נהג בחוכמה בכך שלא יצא למלחמת אחים בעקבות הפצצת "אלטלנה" (כמו ב"סזון"). בגין סוקר את השתלשלות האירועים בפרשת "אלטלנה" וטוען בתוקף כי בניגוד לטענות השקריות שהפיצו לאנשי האצ"ל בהבאת האוניה לא היתה כל כוונה למרוד בממשלה. (טיעוניו של בגין מובאים מספרו "המרד"מהפרק : מלחמת אחים לעולם לא ) .

הגנה על ההגנה

במאמר זה מגיב בגין לדברי גלילי (אח"ע) לשעבר הרמ"א של ההגנה, שאמר כי סילופי ההיסטוריה החגיגיים של רה"מ נתקבלו בקרב חברי ההגנה בהתמרמרות ובלעג. גלילי יצא נגד זה שבן –גוריון לא הזכיר את פעולות ההגנה בנאומי העשור לחגיגות המדינה. בגין משבח את דברי גלילי שטען כי בזכות ההתקוממות נגד הבריטים קמה המדינה אך יחד עם זאת, דברי גלילי שההגנה ניהלה בלבד את המאבק בשלטון הבריטי אינם נכונים. בגין מזכיר במאמרו את תנועת המרי העברי שפעלה יחד עם האצ"ל והלח"י נגד הבריטים. בגין מזכיר שעד הקמתה של תנועת המרי העברי, האצ"ל והלח"י נלחמו לבדם בכל כוחם בבריטים כאשר גלילי וחבריו נלחמו נגד האצ"ל במסגרת ה"סזון" . בגין טוען כי הויכוח שמתנהל עתה בין גלילי לבן –גוריון הוא בעצם סילוף של עובדות בין שני אנשים המסלפים את ההיסטוריה וממעטים את חלקו של האצ"ל.

תשובה לנציב הבריטי האחרון

במאמר זה מגיב בגין לדברי הנציב הבריטי האחרון הגנרל קנינגהאם אשר אמר בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי הבריטים יכלו לנהוג באכזריות כלפי האצ"ל אך לא עשו זאת. בגין טוען כי גם אם הבריטים היו אכזריים יותר התוצאה הסופית לא היתה שונה ואנשי האצ"ל היו ממשיכים בפעולותיהם לגירוש הבריטים מא"י. בגין מזכיר בין השאר את אכזריות הבריטים בגירוש לוחמי המחתרת למחנה המעצר באפריקה אחרי השואה. בגין מזכיר את שיתוף הפעולה של ההגנה עם הבריטים ושרק בזכות אצ"ל נמנעה מלחמת אחים עוד מספר בגין על אכזריותם של הבריטים: בהפקרתו למוות של הפצוע, חייל האצ"ל אשר טרטנר, בעינויו של הנער רובוביץ שתלה כרוזים בהוצאתו להורג של דב גרונר שאחותו פליטת שואה שדב היה בן משפחתה היחיד התחננה על חייו ולא נענתה. האם התכוון הגנרל קנניגהם שהבריטים לא ערכו טבח ביהודים כמו הגרמנים? בגין טוען עוד כי הבריטים לא יכלו לפעול יותר באכזריות כי האצ"ל הגיב על כל פעולה ובסופו של דבר הטוב ניצח את הרע.

מחזות וחזיונות

במאמר זה מתייחס בגין לספרו של יגאל מוסינזון "דרך גבר", בו מגלה מוסינזון גילויים על ה"סזון" ועל רדיפת ההגנה את האצ"ל. בגין מעלה על הכתב מחזה דמיוני פרי עטו, בו מגלים אנשי ההגנה כי אנשי האצ"ל צודקים בדרכיהם וכי ה"סזון" מיותר.

בשין ובעין

במאמר זה בגין מדבר על התהפוכות שמתרחשות בעולם הקומוניסטי ובמיוחד נוכח ההתנערות משלטונו של סטאלין כאילו היה מרגל בשירות הצארי. עוד מדבר בגין במאמר זה על ההבדל שישנו בין מחתרת משחררת לוחמת נגד שלטון נוכרי לבין קבוצת סתר המנסה להפיל את השלטון במדינה עצמאית ודמוקרטית. בגין מעלה זכרונות מתקופת היותו מפקד האצ"ל וטוען כי הבחורים בארגון היו מאשימים אותו בחוסר מהפכנות. עוד מספר בגין כי הבולשת הבריטית על אף מאמציה לא הצליחה לחדור לאצ"ל. בהתייחסו לש"ב טען בגין כי ארגון זה המתפקד כבולשת פנימית משרת את מפא"י וכי אסור בשום פנים לבית משפט ולתביעה ממלכתית להיות מכשיר בידי הבולשת.