Subjects: סזון

במאמר זה הדן בכיבוש יפו מתייחס בגין לנאומו של בן –גוריון אשר טען כי ההגנה היא זו ששיחררה את יפו. בגין טוען כי ההגנה דרשה שלא לפעול ביפו עד ה-15 במאי והאצ"ל צדק בכך שהוא לא שמע להגנה וכך ת"א ניצלה מפלישה מצרית. בגין מעלה על נס את ה"מרד" בבריטים וטען כי בלעדי מרד זה המדינה לא היתה קמה.בגין יוצא נגד דברי בן-גוריון שטען כי גם האצ"ל וגם הפלמ"ח רצו להקים צבא פרטי וטוען כי אין זה נכון. כמו כן בגין מספר על רצונו של בן –גוריון להשמיד את האצ"ל ב"סיזון".בגיו מתיחס למחלוקות בין הפלמ"ח ובן –גוריון וקובל על כך עתה בלבד מגלים אנשי הפלמ"ח כי ב-48 פוספה הזדמנות לכבוש את כל הארץ .

בגין יצא נגד צורת משטר שבו השליט היחיד מתפקד על תקן של מפרנס .בגין טען כי במשטר שכזה אין צדק ,אין חרות וכי זהו משטר אשר לא מסוגל להבטיח תנאי קיום הוגנים. בגין יוצא נגד תפיסה מרקסיסטית-מעמדית. בגין מזכיר את ה"סזון" שבו גורשו אנשי האצ"ל ממקומות עבודתם והוסגרו לידי הבולשת הבריטית מבלי שההסתדרות תגן עליהם. לעומתה טוען בגין כי הסתדרות העובדים הלאומית מגנה על זכויות של כל אזרח לעבוד ללא כל משמעות לדעותיו הפוליטיות.בגין יוצא גם נגד דברי שרת העבודה שטענה כי להסתדרות העובדים הכללית היה חלק מכריע בהקמת המדינה .בגין טוען כי אומנם אחדות פועלית רצויה אבל חשוב לזכור שמעליה רצויה אחדות לאומית שהיא הרבה יותר חשובה.