נאומו של בגין במועצת תנועת חרות נוגע לשלל הסוגיות האקטואליות, החל מהחלפתו של ראש הממשלה, דרך הקריאות לפגישה ולשלום של אשכול ובן גוריון עם נאצר, דרך הדיון על סוגיית הפליטים באו"ם, המדענים הגרמניים במצרים, הממשל הצבאי וכלה במשא ומתן עם הליברלים
דיווח על דברי בגין ב- 20/11, עם פתיחת המושב הראשון של המועצה הארצית השביעית של תנועת ה"חרות". בגין קרא להפסקת הודעות דוברי הממשלה המבקשות הידברות עם נאצר. כמו-כן קרא בגין לממשלה לדחות את הצעות ארה"ב בעניין הפליטים, להצבעה באו"ם של נציגי ישראל נגד ההצעה ולקבוע כי אף פליט לא ייכנס ארצה. בגין קרא בדבריו גם לחידוש המערכה נגד המדענים הגרמנים במצרים וכן קרא לחקיקת חוק בטחון המדינה לקראת ביטול הממשל הצבאי. בגין תקף בחריפות את הצהרותיו של בן-גוריון על נכונותו לפגוש את נאצר וטען, כי הן פוגעות בכבוד המדינה. עוד סקר בגין בנאומו את התפתחות המו"מ להקמת גוש "חרות-ליברלים". (ראה/י נאום מלא: "חרות" 22/11/63, יום ו' ע"מ 3, טור 1-8)
במאמר זה בגין מסביר את תפקיד האופוזיציה כמרכיב הכרחי במשטר דמוקרטי. בראשונה אופוזיציה צריכה להדגיש שוני מהמשטר הקיים, על ידי התנגדות לחוקים 'רעים' (בגין מביא כאן לדוגמא את חוק המשמעת הקואליציונית), הצעות אי אמון (שתפקידם הוא לא רק להפיל את הממשלה, אלא להביא לתשומת לב הציבור התנהלות בעייתית של הממשלה), והקמת ועדות חקירה פארלמנטריות. תפקיד נוסף עליו עומד בגין הוא להוכיח אחדות מתוך רצון חופשי של המתאחדים (לא חד-מפלגתיות). תפקידה השלישי של האופוזיציה הוא שאיפה לחילופי שלטון
נאום בגין בכנסת בעד ביטול הממשל הצבאי וחיקקת חוק בטחון לאומי, בגין מונה את התומכים, שר המשפטים לשעבר בממשלת מפא"י רמטכ"ל, אנשי אחדות העבודה, רמטכ"ל לשעבר ועוד, כדי להראות שאין בהשארת הממשל על כנו פגיעה בבטחון לאומי. בנוסף מראה בגין על בסיס תמיכת מפלגות בעבר כי כשני שליש מהבית תומכים באמת בביטול הממשל, לדוגמא הוא מביא גם את המפד"ל.
בגין מבקש להעביר לועידה טרומית את הצעתו לבטל את תקנות ההגנה לשעת חירום מאחר והן לא שומרות על בטחון המדינה ופוגעות בשוויון הזכויות. בגין מסכים כמובן, שיש לחוקק במקומן תקנות חדשות לשמירה על בטחון המדינה בגין עונה לבן-גוריון ואומר שכל מי שיפגע בבטחון המדינה מכל דת שהיא, יענש על כך, וכל שאר האנשים יחיו כשווי זכויות.
