Subjects: סוגית הפליטים

העיתון מדווח על נאומו של בגין במועצה הארצית ש לתנועת ה"חרות" בת"א. בגין התייחס בדבריו בין השאר על פשיטת צה"ל לחאן –יונס. ויצא נגד הודעות הצבא שאמרו כי צה"ל לא יכול להתגבר על המסתננים וכי יכולנו לכבוש את עזה אם היינו רוצים,כי אסור להתפאר במה שעושים ולא להתגאות במה שיכולת לעשות. בגין תקף בנאומו את שר החוץ של ארה"ב דאלאס על כך שהצהיר כי על ישראל לשלם פיצויים לפליטי 48 וגם להחזיר ארצה חלק מהפליטים.בגין טען כי על ישראל היה להעמיד את דאלאס על מקומו עוד ב1953 כאשר טען אז בדבריו כי א"י היא טריטוריה שיש עליה פיקוח של ממשלת ישראל תוך כדי התעלמות מהיותה של ישראל מדינה .בגין סיפר גם על כך שנודע לו שכתב הניו –טיימס פירסם בעיתונו כי "חרות" היא מפלגה פאשיסטית, והזהיר את הממשלה כי 107,000 אזרחים לא יוכלו לסבול הסתה כזו. בגין יצא גם נגד כתבה שהתפרסמה ב"על המשמר" שם נכתב כי אנשי "חרות" התנפלו על אזרחי ישראל ערביים תושבי רמלה .בגין טען כי זהו שקר שכן "חרות" מאמינה בשיוויון מלא לאזרחים.

במאמר זה יוצא בגין נגד דרישתה של מצרים לניתוקו של חלק מהנגב מישראל . בגין טוען כי זה חלק מדרישת הערבים שנועדה כדי להקל על הערבים את כיבוש ישראל בזמן מלחמה חזיתית.בגין טוען כי רבה היא הסכנה המדינית הצפויה לישראל .בגין יוצא נגד תביעת ארה"ב מישראל שתיתן למצרים חלק מנגב כפיצוי טריטוריאלי .הוא יוצא גם נגד הלחץ הבריטי כפי שמשתמע מדבריו של אידן הלוחץ על ישראל לבצע ויתורים כדי לחתום על חוזה שלום בינה לבין ארצות ערב.בגין תמה על התנהלותה המדינית של ישראל שלא תובעת כלום .בגין טוען כי גם על ישראל להפעיל לחץ כדי להחזיר אליה את עזה.בגין יוצא נגד מדיניות הממשלה אשר אינה משיבה לתוקפנות הצבאית והמדינית של מצרים. בגין טוען עוד כי סבלנות אזרחי ישראל תמה וכי יש לפעול.

בהתייחסו לבחירות הקרובות בארה"ב טוען בגין כי איזנהואר מוכיח כי איש צבא יכול להיות איש שלום ואם יציג את מעומדותו לנשיאות אז הוא יזכה .בגין יוצא נגד הערכת משרד החוץ שמבססת את מדיניותה על כך שייבחר נשיא דמוקרטי לבית הלבן .הערכה שעלולה לא להתממשואף לגרום לנזק משמעותי לישראל. בגין תוהה לאופי היחסים שיתהוו עתה בין ארה"ב לישראל וזאת לנוכח חימוש ארצות ערב ע"י ארה"ב . בגין טוען כי גם לישראל חלק בשליחת הנשק למדינות ערב וזאת משום שבזמנו הסכימה ישראל לקשירת יחסים ידידותיים בין ארה"ב למדינות ערב וזאת מתוך תקווה כי הדבר יתרום ליחסים בין ישראל למדינות ערב .עוד במאמר זה יוצא בגין נגד הבלגותיה של ישראל לנוכח מעשי הטרור של הערבים.

במאמר חריף זה מנתח מנחם בגין את מה שהוא מכנה "מדיניות הכסל" של ממשלת משה שרת, תוך התמקדות בפרסום "תוכנית שלושת הסעיפים" (ויתורים בנמל חיפה, בנגב ותשלום פיצויים) בשידורי הרדיו בערבית בטרם הובאה לידיעת הכנסת והציבור העברי. בגין תוקף את הממשלה על כך שהיא מנהלת דיפלומטיה חשאית כלפי פנים וגלויה כלפי האויב, טוען כי הצהרת הוויתורים המוקדמת מתפרשת כחולשה המזמינה לחץ בינלאומי נוסף, ומזהיר מפני כרסום בריבונות המדינה דרך הגדלת סמכויות משקיפי האו"ם והחזרה למדיניות ה"הבלגה" מול מעשי הרצח בדרכים. המאמר מציג עמדה אופוזיציונית לוחמנית הרואה בקו המדיני המתון של "הקריה" כניעה מסוכנת לתכתיבי המעצמות והפקרות ביטחונית המערערת את כבודו וביטחונו של העם היהודי בארצו

במאמר זה יצא בגין נגד התוכנית האנגלו – אמריקאית. בגין יצא במיוחד בחריפות נגד ההצעה להוציא מריבונות המדינה פרוזדור ביטחון בנגב תוך טענה כי דבר זה יפסיק את שפיכות הדמים בארץ. בגין טוען כי המטרה האמיתית להצעה זו היא רצון הבריטים להשתלט על א"י. בגין יוצא נגד אי פעולות הממשלה לנוכח המצב הביטחוני הקשה . בגין קורא לנקיטת מבצעי הגשמה תוך ניצול שעות כושר אשר יובילו לשיחרורה של הארץ כולה . בגין קובל על ההחמצות השונות של הממשלה (כמו הסיכסוך במצרים שהיוה הזדמנות נוחה לכיבושה של עזה). בגין טוען כי אסור לוותר על אחיזה בשטחים שונים בארץ למען שקט מדומה כי ויתורים אלה לא יובילו להפסקת פעולות האיבה נגד הישראלים.בגין טוען כי לויתורים אין סוף וכי יבואו גם דרישות לויתורים כמו :פרוזדור בנמל חיפה ועוד. בגין קורא לממשלה לא להיכנע ללחץ אמריקאי הקורא לויתורים ישראלים תוך כדי איום בשלילת מענקים כספיים. במאמר זה בגין מזכיר גם את רצח שלושת הבית"רים במבואות בית"ר ע"י הליגיון הירדני ומעלה על נס את גבורתם של המתיישבים שם .בגין מביע את אמונתו כי לא רק שלא נזוז מפה אלא אף נזוז קדימה אל גבולותיה ההיסטוריים של א"י.