בפתיחה החגיגית של הוועידה העולמית של ברית חרות – הצה"ר מ. בגין: תוקם עתה ועדת שופטים לחקר האמת על עלילת הדם

העיתון מדווח על דברי בגין ב-22/12 בועידה העולמית של ברית "חרות-הצה"ר"(לאחר שובו של בגין מחלקו הראשון של מסעו לחו"ל). בגין בין דבריו האשים את רה"מ על כך שהוא מונע את העלאת עצמותיו של ז'בוטינסקי ארצה. בגין סיפר על ביקורו האחרון בקברו של ז'בוטינסקי וכינה את מעשהו של רה"מ כמעשה רשע.בגין הציג גם את 5 הפרקים של התוכנית המדינית כלכלית של תנועת ז'בוטינסקי ש"חרות" תפעל להגשימם עם הגעתה לשלטון: 1)ישראל היא חלק בלתי נפרד של העולם החופשי כי אין לזהות את הקומוניזם עם דמוקרטיה. 2)לשאת בגלוי ובאמונה וגאוה את זכותו של העם היהודי על ארץ אבותינו השלמה. 3)בנין המדינה ייבנה ע"י יוזמה פרטית 4)אימוץ הפילוסופיה הליבראלית הגורסת שמדינה נוצרה בשביל האדם ולא האדם נוצר בשביל המדינה. 5)העם היהודי הוא הנאמן ביותר על מדינת ישראל לכן יש להטיל על ההסתדרות הציונית תפקידים מדיניים, חינוכיים והיסטוריים. עוד העלה בגין בנאומו על נס את ידידותו של סוסטל כלפי ישראל. עוד טען בגין בנאומו בתגובה על הידיעות על מדע אטומי בישראל כי זכותה של ישראל להמציא כלי נשק שיגנו עליה בשעת הצורך.

לבון והפרשה

במאמר זה מתייחס בגין לפרשת לבון. בגין תמה על כך שלפרשת לבון רוצים להקים ועדת חקירה לבירור הפרשה ואילו לפרשת רצח ארלוזורוב סירבו להקים ועדת חקירה. בגין מתייחס לפרשה בערפול רב (משום שהיו דברים שהיו חסויים באותו זמן) וטוען כי לדעתו בסיס הפרשה בהחרפת היחסים בין שר הבטחון לשעבר לבון לבין בן-גוריון. בגין טוען עוד כי אירעה תקלה חמורה. לבון טען כי הוא לא ידע על המבצע ואחרים טענו כי הוא כן ידע על המבצע (פרשת הריגול הישראלית במצרים) שבעקבותיה נאלץ לבון להתפטר. בגין מדגיש את חומרת הפרשה הכוללת עדויות שקר רבות ומסמכים כוזבים רבים

לענין שיטת הבחירות

במאמר זה בגין כותב על שיטת הבחירות האזוריות רוביות שמפא"י שואפת להנהיג בישראל. בגין מציג את מגרעותיה של השיטה האזורית רובית וטוען כי אמנם ניתן לשפר את השיטה הנוכחית היחסית אך אסור להגיע לשיטה האזורית רובית. עוד בגין יוצא במאמר זה נגד דברי מפא"י כי בכנסת הרביעית היה חסר לה קול אחד בלבד כדי להעביר את שינוי שיטת הבחירות.בגין טוען כי אמירה מסוכנת זו מוליכה לשוחד אפשרי. בגין טוען כי דברי מפא"י מובילים להשתלטות פושיסטית לא דמוקרטית על המדינה.

יחוד הסמכות

במאמר זה יוצא בגין נגד הצעתו של ד"ר גולדמן נשיא ההסתדרות הציונית שהציע להקים בית דין בינ"ל לפשעיו של אייכמן. בגין טוען כי העולם עוד עלול לחשוב שזה הצעת קונגרס ולא הצעה פרטית.בגין טוען עוד כי דברים אלא של גולדמן עלולים להזמין לחץ בינ"ל על ישראל שלא לשפוט את אייכמן בישראל. בגין טוען כי יש לשפוט את אייכמן בישראל כי לישראל ישנה סמכות שיפוטית ייחודית. עוד קורא בגין לעריכת משפט צדק לאייכמן על פי כל הכללים הנהוגים.

משפטו של אייכמן וחקירתו

"במאמר זה בגין מבקר את דרישתו של שר המשפטים אשר יצא בקריאה משודרת אל העיתונאים שלא לחרוץ את דינו של אייכמן לפני שהוצא ע""י בית דין מוסמך- קריאה אשר מבחינה מוסרית ומדינית אחראית עליה הממשלה. בגין מביא שתי הנחות לסיבת קריאה זו ומגיב להנחה השנייה בטענה כי שר המשפטים התרשם יתר על המידה מכתבות לחץ זרות. ולכן, עלינו לומר לכל הלוחצים, שעליהם לצפות במשפט הפומבי בו נשפט משמיד גרמני בידי שופטים יהודיים. ומכיוון שאיש אינו מוסמך לשפוט את משפטנו, אין זה ראוי כי שר המשפטים ידרוש מן העיתונאים שלא לפרסם את מעשי אייכמן במשפט חשוב ומיוחד שכזה. אולם במהלך חקירתו של אייכמן ישנה פרשה אחרת שהיא חמורה יותר. הוא יושב במעצר סתר, אין אליו גישה פרט לאנשים המייצגים את שירותי הביטחון ושום הודעות רשמיות לגבי החקירה לא פורסמו אלא מתפרסמות רק ידיעות מודלפות לגבי מה שאייכמן אמר והבטיח שיגיד. ולכן, אם הדלפות מסוג זה מתחילות להופיע כבר משלב חקירת ההכנה, עולה השאלה אם ניתן להסתפק בנוהל רגיל של חקירה משטרתית? בפורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו. "