הישיבה המאתים וחמישים וחמש של הכנסת החמישית יום רביעי, י"ג סיון תשכ"ג 5 יוני 1963 חוק לתיקון דיני העונשין בטחון המדינה תיקון, תשכ"ג 1962
דבריו של בגין על סעיף 24 לחוק תיקון דיני עונשין (בטחון המדינה). הנאום מובא בחרות מיום 07/06/1963 224930
דבריו של בגין על סעיף 24 לחוק תיקון דיני עונשין (בטחון המדינה). הנאום מובא בחרות מיום 07/06/1963 224930
העיתון מדווח על דבריו של בגין בכנסת בהם יצא נגד דברי ראש הממשלה אשר טען, כי ממשלת בון איננה אחראית למדענים וכי צריך להפסיק את מסע ההסברה בחו"ל. בגין תקף את הדברים במיוחד לאור העובדה ששרת החוץ טענה כי המדענים הגרמנים מפתחים נשק אסור. בגין יצא גם נגד הודעת ראש הממשלה על כך כי הממונה על הש.ב התפטר משום שדעתו המדינית לא היתה מקובלת על ראש הממשלה. לדבריו עצם ההודעה הזו, אפילו אם היא איננה נכונה, מהווה תקדים מסוכן. בגין יצא נגד ראש הממשלה גם על כך שהוא מונע אינפורמציה מוועדת החוץ והבטחון
בגין תוקף את בן גוריון על התנהלות הממשלה בענין המדענים הגרמנים במצרים, שככל הנראה מפתחים שם נשק האסור ע"פ אמנות בינלאומיות. בגין מדגיש כי שירות הבטחון הוא לא מעל הממשלה, ובן גוריון יצר תקדים מסוכן בכך שהוא נתן לממונה להיות בעל דעה הפוכה לממשלה, ואז לגרום לממונה על שירות הבטחון להתפטר. בגין מסביר שכשאדם אחד (בן גוריון) מקבל החלטות במקום כל הממשלה, היא בעיה חוקתית.
במאמר זה בגין מסביר את תפקיד האופוזיציה כמרכיב הכרחי במשטר דמוקרטי. בראשונה אופוזיציה צריכה להדגיש שוני מהמשטר הקיים, על ידי התנגדות לחוקים 'רעים' (בגין מביא כאן לדוגמא את חוק המשמעת הקואליציונית), הצעות אי אמון (שתפקידם הוא לא רק להפיל את הממשלה, אלא להביא לתשומת לב הציבור התנהלות בעייתית של הממשלה), והקמת ועדות חקירה פארלמנטריות. תפקיד נוסף עליו עומד בגין הוא להוכיח אחדות מתוך רצון חופשי של המתאחדים (לא חד-מפלגתיות). תפקידה השלישי של האופוזיציה הוא שאיפה לחילופי שלטון
במאמר זה דן בגין בקשר לצורך בביטול תקנות החרום הבריטיות (45), שיביא לביטול הממשל הצבאי. עוד יצא בגין נגד ההאשמות שהופנו כלפי תנועתו על כך כי הצביעו יחד עם מפ"ם ומק"י. בגין טען כי היו לכך כבר תקדימים בעבר וכי "חרות" מצביעה על כל נושא לגופו של עניין. הגין מרחיב בסוגייה של תפקידה של האופוזיציה להתנגד לקואליציה.