״לפני למעלה מארבע שנים, הועלה אצלנו הרעיון לעשות מפעל מיוחד בקרב העם היהודי, בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל, לחיסול צפיפות הדיור והמצוקה. ברבות הימים נקרא המפעל בחו׳׳ל ׳פרוג׳קט ריניו׳ ואילו אצלנו: ׳שיקום השכונות׳. מלכתחילה, המתרימים לקרנות הקיימות התנגדו לכך בתוקף, ביוצאם מתוך הנחה של כל הנהלה המטפלת בהתרמות כספים, שהמפעל הזה יתחרה בהתרמות כספים למוסדות אחרים. הם … Continued
שנית, שלום סוציאלי וצדק סוציאלי. בתקופת חירום מיוחדת זו דרוש לנו שלום חברתי, לא מלחמת מעמדות ולא מלחמת רשויות. אנחנו מציעים כי כל גורמי המשק יתכנסו ויסכימו להימנע לתקופת מבחן של שנה או שנתיים, משביתות והשבתות ולהחליט למסור לבוררות זבל"א את כל סכסוכי העבודה, כל תביעות שכר ותנאים סוציאליים, ולמסור לבוררות ממלכתית-שיפוטית את הסכסוכים בשירותים … Continued
אנחנו, מאז באנו אל דגלו של זאב ז'בוטינסקי, מייצגים את האביונים-המאמינים. אנחנו יכולים לומר: הבה נחדש את ערכי המוסר האישי והציבורי. אל נייבא מותרות. שום מותרות אינן דרושות לעם ישראל בימים אלה. לא בביגוד ולא באירוח. נשמור את המטבע הזר לצרכים האמיתיים של הכלל והפרט. ישמש כל אחד מופת של הצנע לכת, של כיבוד התחייבות, … Continued
במאמר זה בגין מתייחס לפרדוכסים ישראלים שונים.בהתייחסו לשביתת האקדמאים תמה בגין על השינוי שחל באנשי המפלגה הפרוגרסיבית עד כך שבתמיכתה בשביתה נדבקה בשנאת הפשרה ובאהבת הקיצוניות עד כדי כך שמפא"י טענה כי הפרוגרסיבים הם חבלנים. בגין גם תמה על כך שתחנת השידור הפוליטית "קול ישראל" שידרה לטובת השביתה .בגין טוען כי זה מוכיח ששלטון מפא"י וההסתדרות במדינה הולך ומתערער. בגין טוען עוד כי הפועלים מתחילים להתעורר ולראות את השחיתות הרבה של מפא"י וכי שליטתה האידיאולוגית של מפא"י על ציבור הפועלים לא כפי שהיה בעבר. בגין מזהה ששלטון מפא"י על הנפש מתמוטט והולך ושלטונה על החומר הולך ומתרחב ומתבטא במפעלים , בתי חרושת , בתי קולנוע ועוד.
בנאומו בגין מתנגד לצעדים שבן גוריון וממשלתו נוקטים בכל הקשור לקביעת מועד חדש לבחירות. הוא אומר כי המדינה הגיעה לפשיטת רגל כלכלית ומוסרית. הממשלה לא עמדה בהבטחתה להוריד את יוקר המחיה והוא אף עלה. בגין מביע התנגדות להגבלת העלייה ממדינות צפון אפריקה ועל היחס הרע שקיבלו עולים מפולין בבואם לחופי ישראל וטוען שהתנהגות זו עלולה לגרום לכך שיפסיקו להגיע עולים. בגין מציין את העוול בבקשתה של מפא"י מחברות התחבורה להעביר לה כספים, אשר שולמו להן מכיסם של ציבור הנוסעים. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב-3 בנובמבר 1950.
