מאמר ביקורת חריף של בגין נגד בן גוריון בתגובה לדבריו של רה"מ כי צבא נמצא בבעיה קשה בשל דיווח שקרי שקצין מסר. בנוסף בגין מתייחס למושג האחריות של השרים על הנעשה במשרדיהם, ומבקר את התנהלותו של בן גוריון בנושאים שונים, בהם וועדה החקירה שמינה בנוגע ל'עסק הביש', בהצהרותיו על העליה מרומניה (שהביאה לעצירתה) וביחסיו עם משה שרת ופנחס לבון.
במאמר זה מתייחס בגין לפרשת אי הבחרותו של ח"כ לוקר (מפא"י) לתפקיד יו"ר הכנסת ולהבחרותו של ח"כ ניר (אחדות העבודה). בגין טוען כי זה עוד מהלך שמסמל את ירידתה של מפא"י. בגין מגולל את השתלשלות העיניינים שהובילה להבחרותו של ח"כ ניר לתפקיד יו"ר הכנסת. בגין מודה שסירובו של ח"כ שרת לכהן כמועמד מטעמה של מפא"י לתפקיד היו"ר גם עזר. בגין מספר על תפקידה של "חרות" שהובילה למהלך הבחרותו של ח"כ ניר לתפקיד יו"ר הכנסת .
מנחם בגין מגנה את התנהגותו של ראש הממשלה דוד בן גוריון, ביחס לרצונו לשנות את שיטת הבחירות, וביחס לפרשת האלטלנה.
במאמר זה מתייחס בגין להאשמותיו של בן –גוריון בקשר לפרשת "אלטלנה "ולדבריו בכנסת בשבוע בחולף .בגין טוען כי הבחירות הקרבות והפחד מפני עליית כוחה של תנועת ה"חרות" מפחידים את רה"מ ולכן הוא מרשה לעצמו לגדף את התנועה .בגין חוזר וטוען כי מטרת רה"מ בפרשת "אלטלנה "היתה לחסל את האוניה . בגין מספר על מסמך ההצטרפות של האצ"ל לצה"ל שמוכיח כי האצ"ל מעולם לא התכוון למרוד.
מאמר חריף ונוקב של מנחם בגין, שבו הוא מבקר בלהט את מדיניות החוץ של ישראל ושל המעצמות המערביות מול האיומים הגוברים במזרח התיכון. במאמר, שנכתב על רקע התפתחויות מדיניות וצבאיות סוערות באזור – איחוד מצרים וסוריה תחת הנהגתו של גמאל עבד אל-נאצר והפיכות בלבנון ובעיראק – בגין מזהיר מפני הסכנות הטמונות בהתעלמות מהשאיפות ההגמוניות של הרודנות הפאן-ערבית. בהשראת תורתו של זאב ז'בוטינסקי, הוא קורא לראייה מפוכחת של המציאות, תוך הדגשת לקחי העבר, ובהם כישלונם של מדינאים להתמודד עם תוכניות הרסניות, כפי שהתרחש באירופה טרם השואה. בגין תוקף את הממשלה הישראלית על שמרנותה המדינית ואת המערב על חוסר מעשו, וקורא לפעולה נחרצת למניעת התפשטות השפעתו של נאצר, תוך שמירה על זכותה ההיסטורית של ישראל על ארצה. המאמר משקף את תפיסת עולמו הלאומית של בגין, המשלבת אמונה בצדקת הדרך הציונית עם דרישה לעמידה איתנה מול איומים קיומיים
