תמיד הם מגזימים

במאמר זה מתייחס בגין לחידוש היחסים בין ברה"מ לישראל ולצהלה שפשטה בקרב מקבלי ההחלטות בישראל נוכח מהלך זה .בגין טוען כי "חרות" תמיד טענה שיש לקיים יחסים תקינים עם ברה"מ משום שאי קיום יחסים כאלה יגרום לארה"ב להתייחס לישראל כבעלת חסות מובנת מאליה ויגרום לה לפזול לעבר מדינות ערב.בגין יצא נגד אי עקביות משרד החוץ ביחסה כלפי ברה"מ ובטענות שהשמיעה כי ברה"מ רוצה לרכוש את לבן של ארצות ערב . בהתייחסו לזעזועים העוברים על ברה"מ טוען בגין כי ברה"מ לא עומדת לפני קריסה כי כוחה חזק עדיין וכי הסיבה שחודשו היחסים בין ברה"מ לישראל היו עקב סיבות מדיניות של ברה"מ וזאת לאחר שישראל הבטיחה לברה"מ כי לא תשתתף בבריתות נגדה.בגין טוען כי כמו שתנועת "חרות" לא נכנסה לאבל עם ניתוק היחסים כך גם היא לא פותחת בצהלות שמחה עם חידוש היחסים כי "חרות" בניגוד "ליהודונים" לא מגזימה ולא מתרפסת לפני אחרים וזהו ההבדל האמיתי בין עבד נרצע לבין חורין

על הכנסת לומר ,,לאו"! בתשובה לתכנית דאלאס

דברי בגין בהצעה לסדר היום בכנסת ב10/6. בגין קרא לומר לא לתוכניתו של דאלאס שהיא תוכנית חמורה המסכנת את בטחון המדינה כאשר היא קוראת להחזרת הפליטים הערביים שעצם הכינוי פליטים הוא טעות שכן דובר בעצם בבורחים.בגין תוקף בחריפות את הסכמת ישראל בפני דאלאס שמדיניות ארה"ב תהיה ללא משוא פנים במזה"ת וכך למעשה היא מעודדת את ארה"ב לקשור קשרים עם מדינות ערב. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 10/06/1953