Subjects: משה סנה

הוועידה מטילה על המרכז לנקוט בצעדים הדרושים למען תוקם סיעת עובדים בתוך הסתדרות העובדים הכללית מקרב חבריה שהם חברי תנועת החרות. הנאום מתייחס לפולמוס החריף שהסעיר את הועידה, הנאום מלא בהתייחסויות אישיות לדרך הויכוח ותוכנו ורצוף בשנינות ודוגמאות ומשלים היסטוריים, הן בהקשר של התנועה, ראש בית"ר ואף תיאור ויכוחו עם בגין בועידה ב 38, והן בהקשרים רחבים יותר (התייחסות לכינוי ליהודי כ'עמלק', קרבות נפוליאון). בגין מנתח את הסיבות להצטרפות להסתדרות העובדים הכללית, מקשר את המהלך למשא ומתן עם המפלגה הליבראלית, ועומד על החשיבות של שבירת הרוב המוחלט של מפא"י בהסתדרות). כמו כן, בגין מתייחס לחיוב שחילוקי הדעות החריפים בוועידה ובחשיבות של הדברים לתנועה דמוקרטית ולאוטונומיה של ההסתדרות הלאומית כמנגנון עצמאי.

במאמר אירוני זה מגיב בגין למאמרו של עורך ידיעות אחרונות ד"ר רוזנבלום, שתקף את בגין על דבריו נגד קשרי ישראל –גרמניה בדיון בכנסת. בגין איננו חוזר בו מדבריו על גרמניה וטוען כי הסיבה האמיתית לכעסו של ד"ר רוזנבלום קשורה בעצם העובדה כי בגין תומך בביטול הממשל הצבאי וד"ר רוזנבלום מתנגד לכך.

בגין העלה על סדר היום את פרשת מאסרם ורדיפתם של יהודים בברה"מ (מאסר הנהגת הקהילה היהודית בלנינגראד) וסקר מאסרים קודמים מימי סטאלין. בגין טען כי אסור לישראל לסמוך על הצדק הסוציאליסטי וכי אסור לשתוק נוכח המאסר למרות שאין הרבה מה לעשות. הנאום המלא מובא גם בעיתון חירות שפורסם ב17.11.1961.

בתגובה על הגילויים על כך שערב הבחרות לכנסת ה3 הוצע לבן –גוריון לתפוס את השלטון בכוח. בגין טען כי דברי רה"מ בכנסת על כך שהאצ"ל בזמנו ניסה למרוד בממשלה הזמנית (בפרשת "אלטלנה") הם שקר ונועדו להסיח את דעת הציבור מפרשת ה"פוטש". בגין הודיע כי יעלה לדיון בשבוע הבא בכנסת את פרשת "אלטלנה" למרות שרה"מ ביקש בעבר מבגין שלא להעלות פרשיות מהעבר בשל השקר של רה"מ בדבר פרשת "אלטלנה". עוד טען בגין כי המשותף בין סנה ממק"י לרה"מ הוא ששניהם הסגירו בעבר חברי אצ"ל לבריטים וכי שניהם התנגדו להקמת מדינה יהודית. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 07/01/1959