הישיבה המאה ושמונים וחמש של הכנסת הראשונה-הרכב הממשלה החדשה

בנאומו בגין מתנגד לצעדים שבן גוריון וממשלתו נוקטים בכל הקשור לקביעת מועד חדש לבחירות. הוא אומר כי המדינה הגיעה לפשיטת רגל כלכלית ומוסרית. הממשלה לא עמדה בהבטחתה להוריד את יוקר המחיה והוא אף עלה. בגין מביע התנגדות להגבלת העלייה ממדינות צפון אפריקה ועל היחס הרע שקיבלו עולים מפולין בבואם לחופי ישראל וטוען שהתנהגות זו עלולה לגרום לכך שיפסיקו להגיע עולים. בגין מציין את העוול בבקשתה של מפא"י מחברות התחבורה להעביר לה כספים, אשר שולמו להן מכיסם של ציבור הנוסעים. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב-3 בנובמבר 1950.

אנו רוצים בחוקה שתעמוד מעל לממשלה ומעל לרשות המחוקקת

בגין פורס את דעותיו מדוע יש לחוקק חוקה בישראל. טוען כי יש להביא לאישור הכנסת כל אמנה שנחתמת בין ישראל ומדינה זרה, גם אם לפי פקודות בריטיות אין על הממשלה חובה להביא לאישור את כל החוזים הבינלאומיים. בגין טוען כי הממשלה נוהגת לדרוס זכויות יסוד של הפרט רק כדי להטיל את שררתה על הציבור. הוא מזכיר את ה"יחסנות" – הפרוטקציה אשר מתרחשת בארגוני הצבא והשירות הדיפלומטי אשר אנשיהם ברובם הם ממפלגת השלטון-מפא"י. כך גם לגבי התחום הכלכלי אשר יוצר הקלות רק עבור אנשים מסוימים ולמעשה יוצר שכבות של אזרחים. טוען שהמדינה הולכת לכיוון של מדינת משטרה אשר חוסר האמון קיים בין אנשיה. כמו כן, הוא מזכיר כי נושא החוקה הוא מחויב המציאות מאחר וזהו המנדט שניתן לאסיפה המכוננת על-ידי העם בבחירות, ועצם הסירוב לכונן אותה, מהווה ביטוי של התנשאות השררה השלטונית. דורש שהכנסת תחוקק ואם מסרבת-להביא את העניין למשאל עם. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 07/02/1950

הישיבה המאה ושלוש עשרה של הכנסת הראשונה-דיון על הדין וחשבון של ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חוקת המדינה

בגין פורס את דעותיו מדוע יש לחוקק חוקה בישראל. טוען כי יש להביא לאישור הכנסת כל אמנה שנחתמת בין ישראל ומדינה זרה, גם אם לפי פקודות בריטיות אין על הממשלה חובה להביא לאישור את כל החוזים הבינלאומיים. בגין טוען כי הממשלה נוהגת לדרוס זכויות יסוד של הפרט רק כדי להטיל את שררתה על הציבור. הוא מזכיר את ה"יחסנות" – הפרוטקציה אשר מתרחשת בארגוני הצבא והשירות הדיפלומטי אשר אנשיהם ברובם הם ממפלגת השלטון-מפא"י. כך גם לגבי התחום הכלכלי אשר יוצר הקלות רק עבור אנשים מסוימים ולמעשה יוצר שכבות של אזרחים. טוען שהמדינה הולכת לכיוון של מדינת משטרה אשר חוסר האמון קיים בין אנשיה. כמו כן, הוא מזכיר כי נושא החוקה הוא מחויב המציאות מאחר וזהו המנדט שניתן לאסיפה המכוננת על-ידי העם בבחירות, ועצם הסירוב לכונן אותה, מהווה ביטוי של התנשאות השררה השלטונית. דורש שהכנסת תחוקק ואם מסרבת-להביא את העניין למשאל עם. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב 10/02/1950

הישיבה השמונים ושמונה של הכנסת הראשונה – ענייני סדר היום: חוקת-יסוד למדינה, ועדה פרלאמנטארית לחקירת מצב המשק בארץ, מעמדה המדיני של ירושלים

בגין דורש לפעול בהקדם למען כינונה של חוקת יסוד על ידי כך שהכנסת תטיל על ועדת החוקה להביא בפניה לאחר שנה הצעה לחוקת יסוד. כמו כן מעלה הצעת החוק על הכרזת ירושלים כעיר-בירת המדינה.

הישיבה השמונים ושלש של הכנסת הראשונה-דיון על סקירת ראש הממשלה

בגין תקף את הממשלה על מדיניותה. בגין יצא נגד סיכול חוקת היסוד ע"י הממשלה. עוד תקף בגין את מדיניותה הכלכלית של הממשלה המביאה להרעבת העם, ואת הפרוטקציה עבור חברי מפאי. הוא גם מזכיר שבעלים של אחד המפעלים של סולל בונה-אסר על עובדיו לשבות. כמו כן תקף בגין את מדיניות החוץ האופרטוניסטית של הממשלה הנכנעת ללחץ האומות בשאלת הפליטים וי"ם. בגין קרא להכריז מיידית על י"ם כבירת ישראל ולחוקק חוק בנושא. כמו כן הביע בגין את זכותנו המלאה על א"י השלמה משני עברי גדות הירדן.