"בגין מנמק את התנגדותו ל-"טיוטת יארינג" ולהסכמת הממשלה לקבל את עקרונותיה של היזמה האמריקאית. בגין מסכם את הניסיון של ממשלת האחדות, וטוען שזה היה פרק יפה בפוליטיקה ישראלית. בגין נושא דברי הספד ללוי אשכול.
בתשובתו לשילתא לגבי הנאום שבו הוצגו, כביכול, התנאים שבהם גח"ל תעזוב את הממשלה בגין נאם מבמת הכנסת חלק ניכר מאותו הנאום. בתשובתו לקריאות הביניים בגין מציין, שהועברה עליו השילתה הרשמית והיננו מחוייב לענות עליה כמיטב יכולתו.
הנכון הדבר שרוצים כולם בחוזה שלום עם סוריה, אך כולם אומרים, כי רמת-הגולן כבר לעולם לא תשוב לסוריה. מה נציע, איפוא, לסוריה? רוצים כולם בעמידה על הנהר ירדן, מה נציע לחוסיין? רוצים שליטה ישראלית בשארם-אם-שייך מתוך קיום רצף יבשתי משארם-א-שייך עד אילת. מה אומרים המצרים: לעולם לא. לא עולה אפילו על הדעת – מה נציע? … Continued
בנאום במועצה הארצית של תנועת החרות בגין פותח בחשיבות של ממשלת הליכוד הלאומי בנצחון בששת הימים וטוען כי גם כיום היא הכרחית, אך גח"ל לא ישאר בממשלה בכל מחיר. בגין מבקר את ד"ר גולדמן טוען כי הוא מסלף את דברי הרצל, וכי ולטענותיו אין בסיס. בגין מתייחס להצעות לחלוקה מחדש של א"י, וטוען שזה לא ימנע שפיכות דמים, וכי האויבים לא מוכנים לשבת בכלל למו"מ. בגין מסביר מדוע השימוש במילה 'נסיגה' מן השטחים מהווה הסכמה שאין לישראל זכויות על השטח שנכבש בששת הימים. בגין קורא להתאחד ולהעלות את יהודי ברית המועצות
בגין נואם בפתיחת ועידת חירות. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. דיווח על פתיחת הוועידה פורסם בעתון 'היום' מתאריך 27/05/1968
