Subjects: מפלגת חירות

במאמר זה כותב בגין על ממשלות שלא מאפשרות לאופוזיציה לתפקד. בגין סוקר ארצות שונות שבהן הופל המשטר לאחר שנמנע מהאופוזיציה לתפקד (טורקיה, דרום אמריקה). עוד במאמר זה קורא בגין לארצות חופשיות ודמוקרטיות לתמוך רק בממשלות אשר נותנות לאופוזיציה לפעול. עוד מציין בגין כי אומנם בישראל האופוזיציה מתפקדת ולא מדוכאת באמצעיים ברוטליים אך בכל זאת השלטון נוקט בדרכים של שוחד מיטיב, ולחץ כלכלי. עוד מתייחס בגין לאמירתו של בן –גוריון כי "חרות" לא תגיע לשלטון לעולם. בגין מדגיש כי בכל דמוקרטיה חייבת להיות אופוזיציה.

במאמר זה יוצא בגין נגד פגישתם של רה"מ ואדונהאר. בגין טוען כי פגישה זו הועילה דווקא לתעמולה הגרמנית הרוצה להציג גרמניה אחרת. בגין יוצא גם נגד דברי רה"מ שטען כי גרמניה של היום היא איננה גרמניה של אתמול. בגין טוען עוד כי מה שהביא לשינוי ביחסה של מפא"י לגרמניה הוא בצע הכסף שלמענו תעשה מפא"י הכל (בהקשר זה מתייחס בגין להסתדרות ולסולל בונה). עוד טוען בגין כי הגורם הנוסף ביחסם המתרפס של עסקני מפא"י כלפי גרמניה הוא פסיכולוגי שכן עסקני מפא"י רגילים בכניעה בפני חזקים יותר וכך הוכיחה ההיסטוריה של היישוב. בגין קובע עוד כי כוחם של הערכים הרוחניים חזק יותר מהחומריים ויש לזכור זאת.