Subjects: מפלגות

כנס מיוחד של הכנסת הישיבה השלוש-מאות-ושלושים-ושלוש של הכנסת השמינית יום שלישי, כ״ו אלול תשל״ו (2 ספטמבר 1976 – מפת הנסיגה הנוספת של שר החוץ

By

נאומו של בגין בעקבות פרסום מאמרו של שר נחוץ אלון. בגין טוען שהמאמר שמציע, בין היתר, נסיגה מעיר עזה והקמת המדינה "פלסטינית-ירדנית", מזיק ורע למדינה. בגין טוען שלשר לא היה סמכות להביע עמדות שנוגדות את ההחלטות של ממשלות ומליאת הכנסת. בגין טוען שהמאמר מזיק מבחינה דיפלומטית, ולא מהווה דרך לשלום. בגין מדגיש, שגם ב-"מערך" חושבים שעזה הינה חלק מארץ ישראל. בגין מסיים את נאומו באיחולי שנה טובה לכל חסרי הבית.

המונופולין בגילויי כיעורו

By

מאמר אקטואלי של מנחם בגין המדבר על מסמך של מפלגת העבודה (הודלף) שדן בהקמת מפלגת אחות למגזר הערבי שמטרתה להחליש את רק"ח ,בהמשך המאמר הוא דן בראיון שנערך עם מאיר עמית ראש מוסד לשעבר שדן בשחרור אסירי ציון היושבים במצרים לאחר ששת הימים, בהסכמי הביניים עם מצריים ולבסוף בסקרי הבחירות שהתפרסמו באותה העת

אזהרה מפני חינוך למינכן

By

מאמר של מנחם בגין בו הוא עורך השוואה בין הסכם מינכן שבו נסמר חבל הסודטים בצכוסלובקיה לידי הגרמנים לפני מלחמת העולם השניה לנסיגה משטחי יהודה שומרון ועזה לצורך הקמה של מדינה פלשתינאית.

עובדות מול אשליה והטעיה

By

במאמר זה בגין תוקף את עמדת המערך כי יש לוותר על שטחים שמאוכלסים ברובם ע"י ערבים על מנת לשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל. בגין טוען שבעזרת ריבוי טבעי ועליה יקח הרבה יותר זמן לבעיה דמוגרפית שכזו, ובכלל ויתור על שטחים אלו לא יפחית באופן משמעותי את היחס, אבל כן ישים בסכנה קיומית את המדינה. בגין מתייחס לתוכנית אלון, וטוען שהיא לא רלוונטית, כי מדינות ערב לא יסכימו לה. בגין טוען שיש להמנע מלוותר על רצועת עזה, כי היא תועבר לעראפאת, ותהיה הצעד הראשון למדינה פלשתינית, שהרוב מתנגדים לה.