Subjects: מפא"י

העיתון מדווח על דברי בגין בנאום שנשא בכנסת ב- 15/5 בתגובה על השערוריה שפרצה בכנסת ב- 13/5 בה האשים ראש הממשלה את חברי "חרות" בהערצתם להיטלר. בגין קבע, כי למרות שז'בוטינסקי קרא להטיל חרם על גרמניה בעלות היטלר לשלטון בן-גוריון וחבריו חתמו על הסכם עם היטלר ועם הימלר ובכך שברו את החרם היהודי. עוד טען בגין כי ב- 1935 הצהיר בן-גוריון כי ההסתדרות הציונית חייבת להיות ביחסים עם גרמניה וכי עם מותו של הינדנבורג נשלח מברק תנחומים להיטלר. עוד הזכיר בגין כי ראש הממשלה קרא להשלים עם היטלר כראש גרמניה עוד ב- 1935. בגין יצא נגד בן-גוריון שהעז להזכיר קטע מנאומו של ד"ר אחימאיר שנכתב ב- 1933. בגין קרא לראש הממשלה להשיל את נעליו מעל רגליו כאשר הוא מעז לדבר על ד"ר אחימאיר שהיה לוחם חופש בישראל, סמל להקרבה אישית ומסירות נפש וממורי הדרך של דור המרד. בגין ציין כי אומנם היו חילוקי דעות בין אחימאיר לז'בוטינסקי וכי אחימאיר כתב כי יש בהיטלריזם סימנים של תנועת שחרור וז'בוטינסקי התנער מדברים אלו ולכן אל לו לבן-גוריון להסיק מסקנות נחפזות מדברי אחימאיר ולהכפיש תנועה שלמה.

הוועידה מטילה על המרכז לנקוט בצעדים הדרושים למען תוקם סיעת עובדים בתוך הסתדרות העובדים הכללית מקרב חבריה שהם חברי תנועת החרות. הנאום מתייחס לפולמוס החריף שהסעיר את הועידה, הנאום מלא בהתייחסויות אישיות לדרך הויכוח ותוכנו ורצוף בשנינות ודוגמאות ומשלים היסטוריים, הן בהקשר של התנועה, ראש בית"ר ואף תיאור ויכוחו עם בגין בועידה ב 38, והן בהקשרים רחבים יותר (התייחסות לכינוי ליהודי כ'עמלק', קרבות נפוליאון). בגין מנתח את הסיבות להצטרפות להסתדרות העובדים הכללית, מקשר את המהלך למשא ומתן עם המפלגה הליבראלית, ועומד על החשיבות של שבירת הרוב המוחלט של מפא"י בהסתדרות). כמו כן, בגין מתייחס לחיוב שחילוקי הדעות החריפים בוועידה ובחשיבות של הדברים לתנועה דמוקרטית ולאוטונומיה של ההסתדרות הלאומית כמנגנון עצמאי.