ביום ההוא ישבנו ודנו מה לעשות כדי להציל את עמנו משואה חדשה. קצין בכיר בצבאנו עשה חישוב בלתי רשמי כי במלחמה שתבוא עלינו נאבד מאה אלף אנשים. האומדן הרשמי של צבאנו היה שלושים אלף אבידות בנפש. כאשר תמו הקרבות ספרנו שבע מאות תשעים ואחד חללים מקרב טובי בנינו. קרוב לאלפיים פצועים. בשבילנו היה זה קורבן … Continued
נאום של בגין ודברי פתיחה של יצחק שמיר בסמינר עם יהודי ברית המועצות אשר עלו ארצה בשנות ה-70. בנאום סוקר מנחם בגין את דברי ימי התנועה ואיתם מביא את עיקרי אמונתה. בגין מתחיל במטרות הציונות הרויזיוניסטית: ייסוד המדינה יהודית והקמתו של כוח יהודי לוחם. לאחר מכן, מרחיב על פעולותיה של תנועת בית"ר בשנות ה-30: עליה ב', שבירת ההבלגה על-ידי הארגון הצבאי הלאומי לפרעות בשנות ה-30, פלוגות הגיוס ומדיניות האווקואציה. ממשיך בתיאור המרד בשנות ה-40, ומסיים בתאור קצר של עיקרי תנועת החרות: שלמות הארץ, שיבת ציון, חרות הפרט וצדק סוציאלי. *תאריך לא מדוייק
בגין מזהיר בפני איום המצרי. בגין טוען שהדרישות של סאדאת – חזרה לקוי 1948 ופטרון בעית הפליטים – פרושם – חיסול מדינת ישראל. בגין טוען, שאין להיכנע לאיומי סאדאת. בגין מזהיר, שמדיניות הויתורים לא הביא להסדר, אפילו חלקי, ולא סללה דרך לשלום. בגין מציין, שנאום סאדאת הבהיר גם לאמריקאים ש-"הסדר חלקי" אינו אפשרי ותובע מהממשלה לדרוש מארה"ב לעמוד בהתחייבויותיה ולספק נשק וציוד לישראל.
מאמר זה של מנחם בגין מדגיש את חשיבותה של העלייה ההמונית לישראל כגורם מרכזי בשימור הרוב היהודי בארץ, תוך הפרכת תחזיות דמוגרפיות פסימיות משנות השישים. בגין מתאר כיצד מלחמת ששת הימים היוותה מפנה היסטורי שהגביר את העלייה מברית המועצות ומאמריקה, בניגוד להערכות הסטטיסטיות שצפו ירידה ברוב היהודי. הוא מבקר את המומחים על התעלמותם מגורמים לא-חומריים, כמו התעוררות לאומית, ומדגיש כי העלייה היא תהליך מתמשך שמבטיח את עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. בגין מסיים בחזון ציוני של שיבת ציון המונית וצדק חברתי, תוך שמירה על זכויות המיעוט ושלמות הארץ
מאמר ביקורית של מנחם בגין על מדיניות הויתורים של ממשלת ישראל ועל המשא ותמן בינה ובין ממשלת מצרים בתיווך שליח האו"ם גונאר יארינג
