הישיבה השישים–וחמש של הכנסת העשירית – יום שלישי, ז` באדר התשמ"ב 2 במרס 1982 – הצעת סיעת התחיה להביע אי–אמון לממשלה בשל הצבת מחסומים בחבל–ימית תוך חילול שבת ובשל הצורך לעצור את הנסיגה מסיני לאלתר

אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לכך. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש קורבנות למען השלום, יש. כולם עדיפים מקורבנות המלחמה. את זאת אני מכריז, מי שעמד בראשו של ארגון לוחם. כל מאוויינו – השלום.

אזכרה לשר התחבורה לשעבר חיים לנדאו ז"ל – הישיבה הארבע–עשרה של הכנסת יום שני, ה בחשוון התשמ"ב 2 בנובמבר 1981

בגין מספיד לחיים לנדאו. בגין מזכיר את תרומתו של המנוח גם כראש מטה אצ"ל וגם כפוליטיקאי, חבר כנסת ותיק ושר בממשלות. בגין מודיע על החלטת הממשלה להנציח את שמו של חיים לנדאו – לקרוא על שמו את הכביש חוצה-שומרון.

מוח ולב

הוא היה גולה ברוסיה, ועצור במולדת. ואף את זאת יש למנות על כשרונותיו: הוא יודע לשבת, על כך מעידים שכניו בלטרון. ובתנאים מסויימים, כאשר אומה לוחמת על חירותה – והן הסבל הוא חלק בלתי נפרד ובלתי נמנע ממלחמת השחרור – כשרון הישיבה בלי תלונה, בלי זעקה, בלי התרחמות עצמית, הוא בעל חשיבות מרובה. לוחמי המחתרת, … Continued

מוח ולב

בגין מקדיש דברי ברכה לכבוד יוחנן בדר בהגיעו לגבורות. בגין מספר על הכרותו עם בדר, מהצטרפותו של בדר לתנועת ז'בוטינסקי, עד ליום כתיבת המאמר.

הישיבה השביעית של הכנסת העשירית יום רביעי, ה' באב התשמ"א, 5 באוגוסט 1981 – הודעה על הרכבת הממשלה

בגין מציג את ממשלתו השנייה לכנסת, לאחר הניצחון בבחירות לכנסת העשירית. בגין מדגיש שהליכוד מרכיב את הממשלה בזכות העובדה שקיבל יותר קולות מהמערך. בגין מדגיש כי תקיפת הכור בעיראק ופעולות של חיל האוויר בלבנון הן פעולות של הגנה עצמית לגיטימית. בגין משבח את הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית, מביע תקווה לשיפור היחסים בין ישראל לצרפת בעקבות ניצחונו של פרנסואה מיטראן בבחירות. בגין טוען שישראל אינה מעוניינת בסכסוך מול ברית המועצות, אך חידוש היחסים תלוי בהחלטה של ממשלת ברית המועצות ובמצבם של יהודי ברית המועצות ושל אסירי ציון. בגין מדגיש שממשלתו דוגלת בליברליזם אך לא בהפקרת אדם. בגין מוחה נגד שימוש בביטוי "שתי תרבויות" בתעמולת המערך. בנאום המסכם בגין חוזר על הטענה שהליכוד היא המפלגה הגדולה בזכות העובדה שהיא קיבלה את מירב הקולות. בגין מכחיש שהתקיים משא ומתן מול אש"ף על הפסקת אש בצפון. בגין מזכיר שהמדינה קמה לא רק בזכות הקיבוצים, אלא גם בזכות יוזמה חופשית. בגין מודיע על הסכמתו של דוד לוי למלא תפקיד שר בממשלתו.