בצל הפאשיזם המשתלט

א. לעיתים לא רחוקות שומעים בכנסת את המלים פשיסט, פשיזם, פשיסטי. אין מונופולין בנוגע לשימוש במלה זו ובנוגע למטרה שנגדה היא מכוונת. אין סיעה ומפלגה שלא זכתה להיקרא בשם זה, ושלא החזירה אותו ליריבה. ובדרך זו נהפך הבטוי "פשיזם" למילת גנאי, לעלבון אישי, לגידוף גרידא. והתופעה הוא מפריעה לברור שקט, ורציני, ואובייקטיבי, ולשיקול הבעיה החמורה? … Continued

מנחם בגין השקפת חיים השקפה לאומית

נאומו של בגין בוועידה של תנועות בית"ר וחרות שהתפרסם בחמישה חלקים בעתון 'חרות'. נאום זה מתאר את היסודות המרכיבים את החזון הלאומי והחזון החברתי של תנועת החרות, והשילוב בניהם. הנושאים המרכזיים בהם דן בגין הם חירות היחיד, אל מול תיקון החברה, עליונות המשפט, ריכוז האומה ושחרור המולדת. בגין טוען כי עקרונות אלה, המושתתים על התורה שלמד מזאב ז'בוטינסקי, תלויים זה בזה, ומשלימים זה את זה. החלקים הבאים של הנאום התפרסמו בעתון 'חרות' בתאריכים: חלק ב' –30/3/51 ע"מ 3 חלק ג' 13/4/51 ע"מ 2 חלק ד' 20/4/51 ע"מ 2 חלק ה 26/4/51 ע"מ 2

הישיבה המאה ושבעים ותשע של הכנסת הראשונה-התפטרות הממשלה

בגין תוקף את ממשלת ישראל היוצאת על מדיניותה. בגין יוצא נגד דברי רה"מ כאילו העליה ההמונית ארצה היא זו שגרמה למצב הכלכלי הקשה וטוען כי אין זה נכון,כי מה שגרם לכך היתה מדיניותה הכלכלית הכושלת של הממשלה שהובילה לתופעת השוק השחור. בגין הבטיח כי תנועתו תדגול במשטר של יוזמה חופשית ושפע כלכלי ותעודד השקעות הון פרטיות מיהודי העולם. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב20.10.1950 קיים דיווח על הנאום בחרות 17.10.1950)

אנו רוצים בחוקה שתעמוד מעל לממשלה ומעל לרשות המחוקקת

בגין פורס את דעותיו מדוע יש לחוקק חוקה בישראל. טוען כי יש להביא לאישור הכנסת כל אמנה שנחתמת בין ישראל ומדינה זרה, גם אם לפי פקודות בריטיות אין על הממשלה חובה להביא לאישור את כל החוזים הבינלאומיים. בגין טוען כי הממשלה נוהגת לדרוס זכויות יסוד של הפרט רק כדי להטיל את שררתה על הציבור. הוא מזכיר את ה"יחסנות" – הפרוטקציה אשר מתרחשת בארגוני הצבא והשירות הדיפלומטי אשר אנשיהם ברובם הם ממפלגת השלטון-מפא"י. כך גם לגבי התחום הכלכלי אשר יוצר הקלות רק עבור אנשים מסוימים ולמעשה יוצר שכבות של אזרחים. טוען שהמדינה הולכת לכיוון של מדינת משטרה אשר חוסר האמון קיים בין אנשיה. כמו כן, הוא מזכיר כי נושא החוקה הוא מחויב המציאות מאחר וזהו המנדט שניתן לאסיפה המכוננת על-ידי העם בבחירות, ועצם הסירוב לכונן אותה, מהווה ביטוי של התנשאות השררה השלטונית. דורש שהכנסת תחוקק ואם מסרבת-להביא את העניין למשאל עם. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 07/02/1950

הישיבה המאה ושלוש עשרה של הכנסת הראשונה-דיון על הדין וחשבון של ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חוקת המדינה

בגין פורס את דעותיו מדוע יש לחוקק חוקה בישראל. טוען כי יש להביא לאישור הכנסת כל אמנה שנחתמת בין ישראל ומדינה זרה, גם אם לפי פקודות בריטיות אין על הממשלה חובה להביא לאישור את כל החוזים הבינלאומיים. בגין טוען כי הממשלה נוהגת לדרוס זכויות יסוד של הפרט רק כדי להטיל את שררתה על הציבור. הוא מזכיר את ה"יחסנות" – הפרוטקציה אשר מתרחשת בארגוני הצבא והשירות הדיפלומטי אשר אנשיהם ברובם הם ממפלגת השלטון-מפא"י. כך גם לגבי התחום הכלכלי אשר יוצר הקלות רק עבור אנשים מסוימים ולמעשה יוצר שכבות של אזרחים. טוען שהמדינה הולכת לכיוון של מדינת משטרה אשר חוסר האמון קיים בין אנשיה. כמו כן, הוא מזכיר כי נושא החוקה הוא מחויב המציאות מאחר וזהו המנדט שניתן לאסיפה המכוננת על-ידי העם בבחירות, ועצם הסירוב לכונן אותה, מהווה ביטוי של התנשאות השררה השלטונית. דורש שהכנסת תחוקק ואם מסרבת-להביא את העניין למשאל עם. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב 10/02/1950