באוירה של התרוממות-רוח והיערכות להמשכת המערכה נפתחה המועצה הארצית של תנועת חרות

העיתון מדווח על נאומו של בגין במועצה הארצית ש לתנועת ה"חרות" בת"א. בגין התייחס בדבריו בין השאר על פשיטת צה"ל לחאן –יונס. ויצא נגד הודעות הצבא שאמרו כי צה"ל לא יכול להתגבר על המסתננים וכי יכולנו לכבוש את עזה אם היינו רוצים,כי אסור להתפאר במה שעושים ולא להתגאות במה שיכולת לעשות. בגין תקף בנאומו את שר החוץ של ארה"ב דאלאס על כך שהצהיר כי על ישראל לשלם פיצויים לפליטי 48 וגם להחזיר ארצה חלק מהפליטים.בגין טען כי על ישראל היה להעמיד את דאלאס על מקומו עוד ב1953 כאשר טען אז בדבריו כי א"י היא טריטוריה שיש עליה פיקוח של ממשלת ישראל תוך כדי התעלמות מהיותה של ישראל מדינה .בגין סיפר גם על כך שנודע לו שכתב הניו –טיימס פירסם בעיתונו כי "חרות" היא מפלגה פאשיסטית, והזהיר את הממשלה כי 107,000 אזרחים לא יוכלו לסבול הסתה כזו. בגין יצא גם נגד כתבה שהתפרסמה ב"על המשמר" שם נכתב כי אנשי "חרות" התנפלו על אזרחי ישראל ערביים תושבי רמלה .בגין טען כי זהו שקר שכן "חרות" מאמינה בשיוויון מלא לאזרחים.

ששת אלפים איש הקשיבו בהתלהבות לדברי מנחם בגין בחולון ובבת ים

העיתון מדווח על אסיפות הבחירות של בגין בחולון ובבת ים .בחולון יצא בגין נגד עלון מפא"י שטען כי "חרות" הצביעה תמיד בכנסת יחד עם הצה"כ בגין טען כי "חרות" תמיד הצביעה בהתאם לוח התנועה, בגין תמה על הצביעות שמגלים הצה"כ ומפא"י אשר משמיצים זה את זה כאשר שנים הם שיתפו יחד פעולה בממשלת ישראל. בגין יצא נגד השקר שמפיצה מפא"י שכאילו האצ"ל הפריע להגנה במלחמת העצמאות. בגין טען כי מפא"י היא כמו עלונה הצהוב שחור. שחור כשקר וצהוב כפחד. בגין טען כי "חרות" מהווה סכנה אמיתית לשלטון מפא"י. בבת –ים יצא בגין בעיקר נאומו נגד המצב הכלכלי הקשה ,במיוחד נוכח מערכת הבחירות הקורסת וגם יצא מדיניות מפא"י שהובילה למצבם הקשה של האקדמאים.

בעולמנו זה

בגין מתייחס לנסיונות פיצוץ ופגיעה במערכת ובבית הדפוס של השבועון "העולם הזה". הוא מציין שלמרות שקווה למצוא הודעות גינוי לפעולות בעיתונים התומכים במפא"י לא מצא שכאלה. הוא מציין שלאורך כל פעולתם שלו ושל חבריו במחתרות, למרות שהיתה להם היכולת לא פגעו, ולא העלו על דעתם לפגוע בעיתון שהוציא את דבתם, שכן ערך חופש הביטוי מקודש להם. הוא מתייחס לכך שהמשטרה והשב"כ עוד לא מצאו חשודים, אלא רק בזבזו את כספי משלמי המיסים, כאשר פשוט להסיק שהיו אלה תומכי מפא"י שהושפעו מדברי מנהיגיהם בתקשורת לגבי ה"עולם הזה". בגין מציין שעתון זה לא חסיד של חרות, ולא מפרסם עליהם בהכרח דברים טובים (גם כי אין להם כסף לקנות זאת) אך הפגיעה הזו בחופש העתונות היא עניין חשוב לכשעצמו.

למה החרישו?

במאמר זה הדן בכיבוש יפו מתייחס בגין לנאומו של בן –גוריון אשר טען כי ההגנה היא זו ששיחררה את יפו. בגין טוען כי ההגנה דרשה שלא לפעול ביפו עד ה-15 במאי והאצ"ל צדק בכך שהוא לא שמע להגנה וכך ת"א ניצלה מפלישה מצרית. בגין מעלה על נס את ה"מרד" בבריטים וטען כי בלעדי מרד זה המדינה לא היתה קמה.בגין יוצא נגד דברי בן-גוריון שטען כי גם האצ"ל וגם הפלמ"ח רצו להקים צבא פרטי וטוען כי אין זה נכון. כמו כן בגין מספר על רצונו של בן –גוריון להשמיד את האצ"ל ב"סיזון".בגיו מתיחס למחלוקות בין הפלמ"ח ובן –גוריון וקובל על כך עתה בלבד מגלים אנשי הפלמ"ח כי ב-48 פוספה הזדמנות לכבוש את כל הארץ .

מושגי החופש והמוסר של ז'בוטינסקי

במאמר זה לציון פטירתו של מייסד התנועה הרביזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי, עומד בנארי על עיקרי תורת בית"ר, על חשיבות ההדר ועל משמעותו במדינת ישראל: שיוויון זכויות, חופש הפרט והעקרונות הדמוקרטים הנובעים מהיות כל בני האדם בני מלך.