העיר שחוברה לה יחדיו

בגין נואם בפתיחת ועידת חירות. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. דיווח על פתיחת הוועידה פורסם בעתון 'היום' מתאריך 27/05/1968

הישיבה השלוש-מאות-ושישים של הכנסת השישית – יום רביעי, י״ח טבת תשכ״ט (8 ינואר 1969) – שאילתות ותשובות

תשובותיו של בגין לשאילתות. בגין מביע תמיכתו בתכניות ההתיישבות של דיין ואלון, בתנאי שההתיישבות לא תהיה תלויה בתכנית לחלוקת הארץ. בגין מנסח את העמדה ששוללת כל הסדר כפוי ומתנה את הנסיגה מסיני במשאט ומתן ישיר בין ישראל למדינות ערב. בגין מגנה את נשיא צרפת על הטלת אמברגו על ישראל וקורא למעשה זה בגידה.

ביום השנה הראשון לשחרור ירושלים נפתחה הועידה ה-9 של תנועת החרות השר בגין: מול סכנה יש להתלכד, להתאחד ולעמוד יחד לנצח

העתון מדווח על כנס פתיחת ועידת החרות במלאת שנה לשחרור ירושלים. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. הנאום פורסם בפרוטוקול ועידת מפלגה מתאריך 26/05/1968

נאום השר מנחם בגין בטקס הפתיחה של וועידת תנועת החרות ביום כ"ח באייר תשכ"ח

בגין נואם בפתיחת ועידת חירות. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. דיווח על פתיחת הוועידה פורסם בעתון 'היום' מתאריך 27/05/1968 הנאום המלא פורסם בעתון 'היום' מתאריך 15/08/1969

עליה וגשם

על רקע דיון בכנסת על הצעת אי-אמון בממשלתו של ראש הממשלה לוי אשכול, נשא מנחם בגין נאום תגובה. הדיון נסב סביב משברים לאומיים, ובראשם סוגיית העלייה והירידה – נושאים שהיוו את לב ליבה של הציונות ושליחות המדינה. בעוד אשכול השיב בנאום ארוך ומסורבל, שלא סיפק מענה ממשי לטענות האופוזיציה, בגין בחר להציג ביקורת נוקבת על כשלי הממשלה. הוא התמקד בירידה המדאיגה ממדינת ישראל, שהתגברה על העלייה אליה, והזהיר מפני הסכנה הקיומית שבהתמעטות האוכלוסייה היהודית בארץ. נאומו של בגין משקף את תפיסתו כי תפקידה ההיסטורי של המדינה הוא לקלוט עולים ולמנוע ירידה, תוך קריאה לפעולה ממשית לפתרון המשבר הלאומי