Subjects: ירושלים

בכרוז זה נמסר כי לאחר שלוש-עשרה שנים המתפללים בכותל ביום הכיפורים מרדו בפקורדת המלך שאסרה תקיעת שופר ליד הכותל.השוטרים לא העזו להתפרץ לרחבת הכותל. והשלטון למד שמדובר בבני חורין גאים, ולא עבדים מדוכאים.

בגין טוען שכשם שהנאצים לא מיד פעלו להשמדה פיזית של היהדות אלא פעלו בשלבים וראשית פגעו בגאווה האישית הלאומית, כך גם הפעולה נגד הציונות שהחלה מהצהרת בלפור בהדרגה במשך 22 שנה עד הספר הלבן. אחד השלבים היה הכותל המערבי, אליו נשלחו מדי שנה שוטרים בריטים להפריע את התפילה. בגין מציין שבשנת תש"ד האצ"ל דאג להעמיד את השליטים בפני עובדה ולמנוע את התקרבותם של שוטרים לכותל ביום הכיפורים

בגין מסביר את פרטי התכנון של המערכה על הכותל – הבריטים הוזהרו שלא להתקרב לכותל ביום הכיפורים. במקביל תוכננה תקיפה של מבצרים בריטים. במידה והבריטים לא יישמעו לאזהרות, התקיפה תוצג כפעולת נגד, אך אם הם ישמעו, הפעולה תעמוד ברשות עצמה ותהווה פגיעה נוספת בפרסטיז'ה הבריטית, וכך קרה. לא פורסם תאריך מדוייק

בכרוז זה מוזהרים שוב השוטרים הבריטים לא להפריע למתפללים בכותל ביום הכיפורים, שכן ביום הזה מתיחדים עם זכר האחים שהושמדו ע"י הנאצים