Subjects: ירדן

הישיבה השלוש מאות ושבעים ושמונה של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ"ו בחשוון התשמ"א 5 בנובמבר 1980 – האופוזיציה הירדנית נכח הסכמי ירדן-עיראק

By

בגין טוען שמאחר ומלך ירדן לא מוכן לשבת למו"מ עם ישראל בלא התחייבות מקודמת שישראל תוותר על יהודה ושומרון, אין 'אופציה ירדנית' שכן ויתור כזה יחייב הקמת מדינה פלשתינית, שרוב הבית מתנגד לה. בגין מציין שירדן פועלת עם עיראק, ומאפשרת לה להעביר נשק בשטחה לצורך תקיפות באיראן. ולכן אין 'אופציה ירדנית' כל עוד לירדן יש גב עיראקי.

הישיבה המאתיים-ושש של הכנסת התשיעית יום שלישי, כ״א אדר תשל״ט 20 מארס 1979 – הודעת הממשלה על חוזה השלום בין ישראל ובין מצרים

By

הנאום בו בגין מבקש מהכנסת לאשר הסכם-שלום עם מצרים במלואו. בגין מתאר את המכשולים בסבב האחרון של מו"מ ודרכים בהן הצליח הצד הישראלי להתגבר עליהם ללא ויתור על אינטרסים של המדינה. בגין מדגיש שלושת העקרונות של עמדה בסיסית עבורו – אין חזרה לקווי ה-67, ירושלים מאוחדת ואי-הקמתה של מדינה פלסטינית ביהודה, שומרון ועזה. בגין מדגיש את ההבדל בין אוטונומיה לבין ישות מדינית. בגין מנמק התנגדותה של ישראל ללוח-זמנים מפורט להקמת האוטונומיה. בגין מתייחס לפטרון בעיית הנפט. בגין מדגיש את תמיכתו בהתנכלות בארץ ישראל. בגין מסביר ומדגיש את חשיבותו של ההסכם עם מצרים כפריצת מעגל איבה בגבולות ישראל. בגין מבקש מהכנסת לאשר את ההסכם

ישיבה מיוחדת של הכנסת הישיבה המאתיים-ושלוש של הכנסת התשיעית יום שני, י״ג אדר תשל"ט 12 מארס 1979 – ביקורו של נשיא ארצות -הברית מר גיימי קארטר בכנסת נאום ראש הממשלה

By

בגין מברך את הנשיא קרטר על ביקורו. בגין ומציין את חוזק הברית בין ישראל לארה"ב. בגין מודה שלמען השלום יש להקריב, אך עדיפים קרבנות שלום מאשר קרבנות מלחמה, ולכן לא יסכים לשום החלטה שעלולה לסכן את בטחון אזרחי ישראל. בגין מסביר שכחלק מהסכם השלום עם מצרים קיימת התייחסות לשלום עם שאר מדינות ערב, וכן לערביי ישראל, ומביע תקווה שבקרוב יתקיימו שיחות גם איתם. בגין מציין שההחלטה על הסכם השלום לפרטיו תתקבל על ידי הכנסת, המייצגת את כל העם ולא על ידי הממשלה בלבד בשל גודל ההחלטה ומשמעותה.

כנס מיוחד של הכנסת הישיבה המאה-וארבעים-ושש של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ"ה אלול תשל"ח 27 ספטמבר 1978 – הודעת הממשלה על ההסכמים שהושגו בקמפ-דיוויד – תשובת ראש הממשלה

By

בגין, בהמשך הדיון מיום 25/9/1978, מבהיר כי סוגיית הישובים מובאת להצבעה נפרדת משאר פרטי ההסכם, על מנת שכל אחד יצביע (או ימנע) על פי מצפונו (גם אנשי מפלגתו שלו). בגין מדגיש שהישובים יקרים לו מאוד, אבל, הסיכוי לשלום, והפסקת שפיכות הדמים חשובים יותר.

הישיבה התשעים-ואחת של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ"ט אדר א' תשל"ח 8 במארס 1978 – הצעות לסדר היום, הצורך לקיים דיון מדיני לקראת נסיעת ראש הממשלה לוושיגטון

By

בגין טוען, בתגובה לטענות כי ממשלתו לא מקיימת את החלטה 242 של האו"ם, כי אין סתירה בין תוכנית השלום שהוגשה על ידי הממשלה לבין ההחלטה המדוברת, גם בענין יהודה שומרון ועזה. בגין מציין שהממשלה ברשות אשכול ז"ל בכלל לא רצתה לקיים את ההחלטה הזו כתוכנה, וכאשר שינתה את עמדתה, גח"ל פרשה מהממשלה. בגין מציין שרק 5 מתוך חברי הכנסת תומכים בנסיגה כוללת לקווי 67, ואם מישהו חושב אחרת הוא מוזמן לפעול באופן פרלמנטרי ולהגיש הצעת אי אמון.