מאמר ביקורת על ההתנהלות הדיפלומטית של ברית המועצות אשר מפזרת איגרות דיפלומטיות, לא אישיות לממשלה אחרת, אלא פומביות, רבות מאוד ומטרתם תעמולה בלבד. בגין מתיחס לאיגרות אחרונות המגנות את אישור ישראל למטוסים אמריקאים להגיע לירדן, ומאשים את ישראל בתוקפנות. בגין מזכיר כי ישראל היא מדינה חופשית, ואין לדבר אליה כאילו היא חלק ממשטר העבדות הקומוניסטי שיפוג מהעולם בזמנו. מאמר שנמצא בארכיון האישי של מנחם בגין, בכתב יד, פורסם ב'חרות' כמאמר מערכת ללא חתימה.
במאמר זה בגין תוקף את הממשלה שהורתה להצביע באו"ם למען הצעת הליגה הערבית (בדבר כיבוד ריבונותם של ארצות ערביות) מתוך ההסבר שצריכים להצביע כמו שאר חברות האו"ם. עוד מספר בגין כי פרשנים שונים בעולם טוענים כי ירדן היא מדינה מלאכותית והיא לא תוכל להתקיים לאורך זמן. בגין טוען כי דברים אלה טענה "חרות" מאז ומתמיד. עוד טוען בגין כי השתלטותו האפשרית של נאצר על ירדן עלולה להיות מסוכנת וכי הנהגה לאומית אחראית חייבת למנוע השתלטות כזו.
נאום בגין בכנסת בעקבות שליחת כוחות בריטיים לירדן (מעבר לא מורשה בשמי הארץ) ובשל החשש מפריצת מלחמה נוספת והשתלטות נאצר על ירדן. בגין הציע לקיים דיון מדיני בכנסת וקרא לכריתת ברית בין ישראל לצרפת וכמו כן הצביע על הסכנות הרבות שנשקפות לישראל נוכח המצב במזה"ת וההערכויות החדשות בעירק (השתלטות נאצר) והסכנה להשתלטות כזו גם על ירדן. בגין קרא לפתוח במערכת הסברה לפינוי של יחידות בריטיים מא"י המזרחית. בגין טען עוד בנאומו כי יש להדיח מתפקידו את מזכ"ל האו"ם העוין את ישראל. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 21/07/1958
נאום בגין בכנסת בעקבות שליחת כוחות בריטיים לירדן (מעבר לא מורשה בשמי הארץ) ובשל החשש מפריצת מלחמה נוספת והשתלטות נאצר על ירדן. בגין הציע לקיים דיון מדיני בכנסת וקרא לכריתת ברית בין ישראל לצרפת וכמו כן הצביע על הסכנות הרבות שנשקפות לישראל נוכח המצב במזה"ת וההערכויות החדשות בעירק (השתלטות נאצר) והסכנה להשתלטות כזו גם על ירדן. בגין קרא לפתוח במערכת הסברה לפינוי של יחידות בריטיים מא"י המזרחית. בגין טען עוד בנאומו כי יש להדיח מתפקידו את מזכ"ל האו"ם העוין את ישראל. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב22/7/1958
מאמר חריף ונוקב של מנחם בגין, שבו הוא מבקר בלהט את מדיניות החוץ של ישראל ושל המעצמות המערביות מול האיומים הגוברים במזרח התיכון. במאמר, שנכתב על רקע התפתחויות מדיניות וצבאיות סוערות באזור – איחוד מצרים וסוריה תחת הנהגתו של גמאל עבד אל-נאצר והפיכות בלבנון ובעיראק – בגין מזהיר מפני הסכנות הטמונות בהתעלמות מהשאיפות ההגמוניות של הרודנות הפאן-ערבית. בהשראת תורתו של זאב ז'בוטינסקי, הוא קורא לראייה מפוכחת של המציאות, תוך הדגשת לקחי העבר, ובהם כישלונם של מדינאים להתמודד עם תוכניות הרסניות, כפי שהתרחש באירופה טרם השואה. בגין תוקף את הממשלה הישראלית על שמרנותה המדינית ואת המערב על חוסר מעשו, וקורא לפעולה נחרצת למניעת התפשטות השפעתו של נאצר, תוך שמירה על זכותה ההיסטורית של ישראל על ארצה. המאמר משקף את תפיסת עולמו הלאומית של בגין, המשלבת אמונה בצדקת הדרך הציונית עם דרישה לעמידה איתנה מול איומים קיומיים
