אין זה סוף-פסוק. האויב רוצה הרבה יותר. בלשון הימים האלה אשתמש במושג מושאל, ואומר כך: האויב רוצה ב״פנומפניזאציה״ של ישראל. הכיצד? הוא אומר לנו במפורש מה תכניתו, מה שאיפתו, מה מזימתו. נניח שהיה הסדר-ביניים; מצב המלחמה נשאר על כנו; הוא יתבע נסיגה נוספת — מצב המלחמה נשאר בתקפו, עד שישראל תיסוג נסיגה מוחלטת לקווי ה-4 … Continued
אין שחר לטענה, שמלחמה היא בלתי נמנעת. הנה ההוכחה – יום הכיפורים. מתי תקף אותנו אויבנו בדרום ובצפון? כשהגיע למסקנה, כך גילה לנו סאדאת, ביום חמישי אחה"צ, יום וחצי לפני יום הכיפורים, שאיננו מוכנים, שאיננו מגוייסים, שחיילינו במרחקים, שכלינו במגרשים. או אז רק אז, תקפו אותנו. מזה נלמד לקח. אם צבאנו יהיה מוכן ודרוך, ואם … Continued
עד מלחמת יום הכיפורים רווחו בקרב האומה דעות, שהבעיות העיקריות הן בעיות פנים. אך דעתנו, דעתה של תנועת החרות, היתה עד מלחמת יום הכיפורים: הבעיות הפנימיות החברתיות, הכלכליות, חשובות מאוד. כולן קבועות את איכות החיים, את רמת החיים. אבל שאלת הבטחון קובעת את החיים עצמם. לכן לעולם לא נאמר עוד, כי שאלות פנים חשובות משאלות … Continued
מאמר ביקורתי של בגין נגד מדיניות החוץ של ממשלת רבין והמשא ומתן העקיף עם מצרים בתיווכו של קיסינג'ר. בגין מבקר את הסכמת הממשלה לבצע נסיגות מסיני, למרות חשיבותן הבטחונית, ללא קבלתו של הישג כלשהו בתמורה. במהלך המאמר בגין מציין דיונים בהם השתתף ואשר עסקו בחשיבותו האסטרטגית של הסכם עם מצרים, כך שהאיום המתמיד של התקפה נגד ישראל בשתי חזיתות ייפחת.
נאמר לנו בימים האחרונים, שצבאנו לא יהיה עוד גורם מרתיע, אלא משתפרוץ מלחמה – מכריע, אל לנו להסכים למפנה השלילי הזה. אני כמובן חייב קודם כל לשאול, מהי החכמה למסור הודעה כזאת באזני האויב: צה"ל לא יוכל עוד להרתיע אתכם מפני התקפות. מדוע צריך להשמיע הודעה פטפטנית כזאת? אבל לא המדרש עיקר אלא המעשה. אנחנו משוכנעים … Continued
