עצרת-הודייה המונית בתל-אביב לשחרור שטחי הארץ וירושלים השלמה השר בגין: "כגודל הסכנה – גודל הישועה"

העתון מדווח על עצרת הודייה לשחרור ירושלים שהתקיימה בהיכל התרבות בתל אביב, במעמד אנשי דת ומנחם בגין. בגין טען בדבריו כי האוייב המצרי הוא המסוכן ביותר מאז האשמדאי מברלין, וכי ישראל נלחמה על קיומה, בנושא זה מתייחס ליחסים עם צרפת וטוען שבשביל צרפת ששמרה על ניטרליות לא היתה זו מלחמה קיומית, אך יש לזכור שנשק שמקורו מצרפת סייע לישראל בלחימה. לעניין בריה"מ אמר כי אין היא יכולה להטיף מוסר לישראל שכן המחנות בהם הוא עצמו הוחזק בעברו, שניים באכזריותם רק למחנות של הנאצים. בגין קרא לחידוש העלייה לארץ שכן אסור למסור אף שעל מאדמת הארץ. לאורך כל נאומו של בגין הקהל הגיב בתשואות רבות

השר בגין: נקודת המוצא היחידה לכל הסדר – רק חוזה שלום

העתון מדווח על עצרת עם ב'הבימה' בתל אביב. בין הנואמים השרים י. ספיר, אבא אבן ובגין. בגין בדבריו הבהיר כי מטרתם היא חוזה שלום, ובלעדיו חיילי ישראל לא יזוזו מעמדתם, ושכעת המלחמה עברה ממצב צבאי למצב מדיני, וממשלת האחדות היא תנאי הכרחי לקיומה, למען כל המבצע לא ירד לטמיון. בגין הבהיר שהמלחמה לא היתה על עצמאותינו, אלא על עצם קיומינו, והוכחנו את כוחו של העם, ומה יקרה לרודפיו. בגין עובר לדבר על המצב המדיני, ומדגיש כי הכעס בעולם על ישראל עדיף מדברי הספד על ישראל שהיתה. בגין הביע תקווה כי ההדדיות תשוב ליחסינו עם צרפת, והם יעמדו לימינינו ולא יהיו ניטרליים. לגבי בריה"מ אמר בגין שתמיד תיזכר להם הזכות במלחמתם נגד הנאציים, אך כרגע אחריותם באספקת הנשק לאוייבינו.

כנס רב-משתתפים של ועדי הסניפים בתנועת החרות – ח"כ בגין קורא לאלה שהזדהו עם הגוש לשוב לתנועה

העתון מדווח על כנס של ראשי הסניפים של תנועת החרות. בנאומו בגין מצהיר כי לא ייתכן גוף דמוקראטי שיש לו שני ראשים, ולכן ה'גוש החפשי' אינו חלק מחרות, אך קרא לאנשיו לחזור לחרות על מנת שיוכלו לעמוד ולעמול יחד והביע תקווה כי גח"ל יוסיף לעמוד ולגדול. לגבי שיתוף פעולה עם מפלגות אחרות, אמר כי התנועה לא תכפה את דעותיה על תנועה אחרת, וכן לא תהיה מוכנה לוותר על שלה. בנוגע למשבר שפקד את התנועה בחודשים האחרונים, טען כי הוא השתקפות למשבר באומה כולה, ומקורו בארבעה גורמים – התכחשות לזכות עמ"י על ארצו, זלזול בקורבן שניתן להצלת העם, התלות בין ההשקפה הפוליטית לפרנה והתיידדות עם העם שהשמיד את הורינו. בגין טען כי יש לחפש בני ברית לישראל שיש להם אינטרסים משותפים, ובכלל זה התייחס לצרפת. בגין ציין כי תנועתו הבהירה כבר חששה מיכולת גרעינית של גרמניה, וכן ציין את חובת הטיפול בסוגיית הפליטים, וכי תנועת החירות פועלת למען חוק ביטוח לאבטלה, שימנע רעב מילדי המובטלים. בגין סירב להתייחס ל'מכתב אמסטרדם'. בגין בירך את הנהלת התנועה, וקרא להרים את דגלה – דגל הטוהר והיושר. אחריו עלו לנאום בן אליעזר ואיתן ליבני.

תחיית ה"satisfactory"

במאמר בגין מספר על מונחים שהיו נהוגים בימי המנדט אחד מהם הוא ה'satisfactory' שהיה כססמת ארגעה, שהכל בארץ בסדר. כבר אז התריע ז'בוטינסקי שהמציאות רחוקה מכך. בגין מסביר שכאשר גורמים ישראלים טוענים שאספקת נשק מצד ארצות הברית וצרפת ללמדינות השכנות היא בעצם לטובת ישראל, כי היא גורמת לאיזון כוחות, ומצב לא נורא כל כך מדובר באותה אשלית satisfactory.

עשרת אלפים מושבי חיפה האזינו לדברי גח"ל, בגין: אנו נעשה להגברת הידידות עם צרפת וביקורו של בן –אליעזר הוכיח כי ביכולתנו לעשות זאת

העיתון מדווח על דבריו של בגין בעצרת בחירות של גח"ל בכיכר מאי בנוכחות כ10,000 איש. בגין קרא להגברת הידידות בין ישראל לצרפת וציין לשבח את ביקורו של בן –אליעזר בפריס כאשר דיבר שם כיהודי גאה ולא התרפס כנציגי משרד החוץ. העיתון מציין גם את נאומו של בגין בנוכחות 2,000 איש במגדל העמק.