במאמר זה בגין דן במכירתה שלהאניה הישראלית 'שלום' לחברה גרמנית דווקא. בגין מציין כי החברה הזאת, שבשנים 1933 עד 1945 הניפה דגל אדום עם צלב קרס על אוניותיה, אולי היתה העסקה המשתלמת ביותר כלכלית, אך אין זה הערך היחיד שיש לקחת בחשבון, ואין לשכוח את הרגש אל אותה מדינה.
העתון מדווח על כנס של ראשי הסניפים של תנועת החרות. בנאומו בגין מצהיר כי לא ייתכן גוף דמוקראטי שיש לו שני ראשים, ולכן ה'גוש החפשי' אינו חלק מחרות, אך קרא לאנשיו לחזור לחרות על מנת שיוכלו לעמוד ולעמול יחד והביע תקווה כי גח"ל יוסיף לעמוד ולגדול. לגבי שיתוף פעולה עם מפלגות אחרות, אמר כי התנועה לא תכפה את דעותיה על תנועה אחרת, וכן לא תהיה מוכנה לוותר על שלה. בנוגע למשבר שפקד את התנועה בחודשים האחרונים, טען כי הוא השתקפות למשבר באומה כולה, ומקורו בארבעה גורמים – התכחשות לזכות עמ"י על ארצו, זלזול בקורבן שניתן להצלת העם, התלות בין ההשקפה הפוליטית לפרנה והתיידדות עם העם שהשמיד את הורינו. בגין טען כי יש לחפש בני ברית לישראל שיש להם אינטרסים משותפים, ובכלל זה התייחס לצרפת. בגין ציין כי תנועתו הבהירה כבר חששה מיכולת גרעינית של גרמניה, וכן ציין את חובת הטיפול בסוגיית הפליטים, וכי תנועת החירות פועלת למען חוק ביטוח לאבטלה, שימנע רעב מילדי המובטלים. בגין סירב להתייחס ל'מכתב אמסטרדם'. בגין בירך את הנהלת התנועה, וקרא להרים את דגלה – דגל הטוהר והיושר. אחריו עלו לנאום בן אליעזר ואיתן ליבני.
במאמר זה בגין יוצא נגד אבא אבן שנזף בעתונאים הישראלים עקב דבריהם החמורים נגד השגריר הגרמני שהתלונן על כך. בגין טוען שכאשר מגיעות תלונות כאלה מהרוסים, תגובת ישראל היא שיש כאן חופש עתונות, והממשלה לא אומרת להם מה לכתוב, תגובה זו, לא מבונת לקומוניסטים. אבל כאשר שגריר גרמניה, קצין נאצי לשעבר, מתלונן, הממשלה נוזפת בעתונאים, ותולה החברות של גרמניה עם אויבינו עם מאמריהם. בגין טוען שיש חוצפה גדולה לשגריר לנזוף בראש ממשלת ישראל, נציגם של אחי המושמדים, ועוד מלגלג על דבריו כי יש מחיר לגרמניה לשללם כדי להיות חלק ממשפחת העמים.
העתון מדוחח על דברי בגין בסיום הדיון הכללי של ועידת חרות השמינית. בגין מתיחס לבקשה של הציר הצעיר אולמרט שבגין יתפטר עקב כשלונותיו כיו"ר התנועה בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות. בגין מפרט את קורות התנועה מהכנסת הראשונה, ומסביר למה התפטר לאחר הבחירות לכנסת השניה, ומדוע חזר, ומתיחס לשאר הכשלונות שיחסו לו. בגין מסביר שההישגים אליה הגיע חרות במשך השנים גברו על העובדה שמפלגות אחרות הפעילו לחצים כלכליים, והשמיצו את חרות, ושנאו אותה, ואותו כעומד בראשה. כמו כן חרות לא התפשרה בנושאים שהיו חשובים לה כמו הזכות על ארץ-ישראל השלמה היחסים עם גרמניה והשילומים. בגין מסביר את חילוקי הדעות עם הליברלים בדרך להקמת גוש חירות-ליברלים, ועל המגעים עם סיעות נוספות בכנסת הנוכחית, שעלו בתוהו.
בגין נואם בסיום הדיון הכללי של ועידת חרות השמינית. בגין מתיחס לבקשה של הציר הצעיר אולמרט שבגין יתפטר עקב כשלונותיו כיו"ר התנועה בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות. בגין מפרט את קורות התנועה מהכנסת הראשונה, ומסביר למה התפטר לאחר הבחירות לכנסת השניה, ומדוע חזר, ומתיחס לשאר הכשלונות שיחסו לו. בגין מסביר שההישגים אליה הגיע חרות במשך השנים גברו על העובדה שמפלגות אחרות הפעילו לחצים כלכליים, והשמיצו את חרות, ושנאו אותה, ואותו כעומד בראשה. כמו כן חרות לא התפשרה בנושאים שהיו חשובים לה כמו הזכות על ארץ-ישראל השלמה היחסים עם גרמניה והשילומים. בגין מסביר את חילוקי הדעות עם הליברלים בדרך להקמת גוש חירות-ליברלים, ועל המגעים עם סיעות נוספות בכנסת הנוכחית, שעלו בתוהו.
