Subjects: יחסי ישראל-ארה"ב

במאמר זה בגין דן בביקורו של בן-גוריון בקנדה ובארצות הברית טרם הבחירות. בגין טוען שעתו של הביקור היא בעייתית, וכי נראה שמניעו הוא הבחירות הצפוייות. בעת שיחותיו של בן-גוריון עם הנשיא קנדי, יצא בן-גוריון בהצהרה שהתקבלה הסכמה חלקית בסוגית הפליטים, עובדה אשר הוכחשה על ידי דוברי ארה"ב. בגין טוען כי יש בעיה דיפולומטית עם פרסום הצהרה שכזו שאין עליה הסכמה, וכן עם תוכן ההסכמה שהושגה כביכול, שכן היא סותרת את עמדת הכנסת בענין. בגין טוען שאם זו ה'חלקיות' שבהסכמה, אין בהצהרה אלא התחכמות בלתי חכמה.

במאמר זה בגין מבקר את התנהלות מדיניות הפיוס של אנגליה וארה"ב. הוא טוען כי כל מדיניות פיוסם אינה בסדר ופועלת לרעת ישראל בכך שארה"ב מפעילה פייסנות כספית כלפי מצרים אשר מפרה את החוק הבין לאומי במניעת מעבר אוניות ומטענים ישראליים בתעלת סואץ. בנוסף, הוא מבקר את ישראל בכך שנכנעה לדרישות התוקפניות של מצרים. בגין טוען כי הכניעה לתוקפנות גרמה להמשך תקיפות מצריות ובנוסף לתקיפות סוריות מהצפון ויש להבהיר לאוייב שלא כדאי לו לתקוף. פורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו.