אחינו הלכו למוות עקודים, כפותים. השאלה היא: מדוע לא היה נשק חם, בהסכמה רשמית או בלעדיה, במינכן, לאחר כל האזהרות שהושמעו, גם מטעם האינטרפול, לאחר כל האזהרות שהשמענו, לאחר כל מה שהתרחש במינכן עצמה בתקופה האחרונה, לאחר שהיה ידוע לכולנו שיש מאות מרצחים בגרמניה ואלפים הנותנים להם עזרה וסיוע.
צר לנו. לא פעלנו ולא הגענו להגשמת המטרה האנושית הזאת. ובאה מינכן. נוכח הנסיון הזה חייבים אנחנו לומר איש לרעהו: אם פעולת חיל האוויר היא תגמול, ויעברו ימים, שבועות, ולא נוסיף להכות במרצחים הללו בכל מקום שבו הם נמצאים, קרוב ורחוק – יוסיפו, חלילה, להרוג יהודים, יוסיפו לשפוך את דמנו. אין עוד בכך שום ספק.
בוודאי שצריך להכשיר את דעת כל העמים לקראת מתקפה מתמדת כזאת. זה תפקידו של הדיון. זאת חובתה היום של הכנסת. אבל המתקפה צריכה להיות מתמדת, לא עוד פילוסופיה של תגמול. עד שנשים קץ למזימותיהם, לתיכנונם ולביצועם, לעצם קיומם של האירגונים המרצחים הללו.
בשנות ה-40 החלו הגרמנים להשמיד את כל היהודים, שהיו תחת שלטונם. עלינו לזכור, שהגרמנים בעצם הוציאו פסק דין מוות על כל העם היהודי כולו ולו היו משיגים אותנו בארץ ישראל, היום לא היינו יכולים להיפגש. היתה גם אפשרות כזאת. לו היו מנצחים, לא היה נשאר יהודי אחד בחיים. זאת עלינו תמיד לזכור, כשאנחנו שומעים את … Continued
במאמר זה בגין מספר על ביקורו בצרפת לשם השתתפות בלוויתו של גנרל פייר גניג, ומתחיל בדברי הספד. בגין מספר שבמהלך ביקורו רואיין על ידי עתונאי שערך השוואה בין פעולות הטירור של הפת"ח והד"ר חבש לפעולות האצ"ל לפני קום המדינה. בגין הזדעזע במיוחד כאשר ראה השוואה זו גם בארץ באותיות עבריות. בגין מסביר מדוע אין לערוך השוואה כזו, שכן הפת"ח ושולחיו לוחמים על מנת להשמיד את ישראל, ואילו המחתרת נלחמה על מנת להציל את העם תוך הקפדה לא לפגוע באזרחים יהודים וערבים.
