המוסר של מטיפי המוסר

במאמר זה מתייחס בגין לגירושם של 4 אנשים מאנשי אבו גוש לנצרת בטענה כי ניסו להטיל פצצה על ילדים . בגין טוען כי אם הם אשמים אז יש לשלוח אותם לכלא ואם הם לא אשמים אז יש להשאירם בכפר.בגין טוען כי העונש של גירוש הוא עונש אווילי , בגין גם יוצא נגד אלה המשווים את העונש הזה ל"סזון" נגד אנשי האצ"ל וטוען כי זוהי השוואה אווילית.בגין מתקומם נגד כל מטיפי המוסר למיניהם אשר יצאו נגד גירוש הערבים מתוך עקרונות של חירות האדם כאשר הם לא השמיעו מילה בקשר למשפט צריפין . במאמר זה יצא בגין גם נגד מעצרו של נציב בית"ר פתחיה שמיר וחבריו בנמל חיפה שלטענת המשטרה תיכננו להפעיל פצצה שתמחה נגד השילומים .בגין מעלה על נס את אישיותו של פתחיה שמיר ופעילותו למען המדינה והתנועה ומספר על צניעותו הרבה שמתבטאת בין היתר באי תלונותו על תנאי המאסר הקשים בו הוא נתון

הצעות לסדר-היום – מצב הבטחון – הישיבה המאתים-וארבעים-ושתים של הכנסת השניה יום שני, כ״ה סיון תשי״ג 8 יוני 1953

בגין טוען שמצב הביטחון החמיר בתקופה האחרונה ודורש תשובות מאחראים לכך – משר הביטחון וראש הממשלה דוד בן-גוריון. בגין מדגיש שבמצב הנוכחי אין לא שלום ולא ביטחון לאזרחי ישראל, בידוד דיפלומטי של המדינה גובר וכתוצאה מכך המדינה הופכת בפועל לגטו עם נשק.

מהתגוננות להתקפה נגד

בשידור זה של תחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון הלוחמת" קורא מפקד האצ"ל להגנה לשנות את מדיניותה ולהתחיל לפעול נגד הפורעים הערבים וכנגד הבריטים אשר מסיתים אותם כנגד העם העברי.

אל שכנינו הערבים

כרוז זה פונה אל הציבור הערבי, בקריאה לשלום, בגין מסביר שינתן להם שוויון זכויות וזכות להשכלה במדינה העברית שתקום, ומבהיר שהמלחמה של האצ"ל היא לא איתם. אך מזהיר, שאם יפעלו נגד הנוער הלוחם, זה ישיב אש נגדם.