איננו מאמינים בכוח, אנו מאמינים בזכות, רק בזכות, ומשום כך שאיפתנו מעומק לבנו, מאז ומתמיד עד עצם היום הזה, הוא השלום. אדוני הנשיא, אדוני נשיאה של מצרים, בבית הדמוקראטי הזה יושבים מפקדים של כל אירגוני המחתרת העברית הלוחמת. הם היו חייבים לנהל מערכת מעטים נגד הרבים, נגד כוח עולמי אדיר. כאן יושבים בכירי המפקדים והמצביאים … Continued
בענין דיר יאסין היה לי ראיון עם נציג של עתון ערבי בארץ. דיברתי איתו גלויות. אמרתי לו, כי זה היה קרב, וכי הזהרנו את אנשי הכפר לפני שהקרב התחולל. נכון, שנפלו שם גם נשים, שלא היו צריכות להיפגע. נפגעו גם נשים וילדים, וזה קורה בקרב. ההבדל היסודי היה, שאנחנו הלוחמים הצטערנו על מה שקרה. למחרת … Continued
בגין מפרט את פרשת מלון המלך דוד בשנת 1946, על מנת להבדיל את פעולות המחתרת, מפעולות "החזיתות למינהן" בימינו. בגין עובר מההתכתבויות עם מפקדת ההגנה לפעולה עצמה, לפרסומים אחריה.
יש טעות מקובלת לאמור: הנוטלים נשק ביד כדי להילחם למען חירות וצדק — ואין חירות בלי צדק, וכן להיפך — מאמינים בכוח. לא כן. איך הם יכולים להאמין בכוח אם רובו, עיקרו, הוא תמיד מן הצד השני? האמת היא שהם בזים לכוח והם מאמינים בערכים המוסריים הטמירים בנפשו של האדם החפשי… משום שהם מאמינים בערך … Continued
צבאנו, אדוני היושב-ראש, איננו צבא מצדיע אלא צבא לוחם. וטוב כך. אבל אין צורך לקפוץ מקיצוניות לקיצוניות. סדר, משמעת, טעם טוב, ואולי אומר במלה אחת: הדר בהליכות — אלה דברים נאים לצבא ולכל חייל. גם להופעה חיצונית יש חשיבות לגבי עמנו ועמים אחרים. ומשום שישנן תופעות מסוימות, כמובן הן לא העיקר, אבל לא צריך להתעלם … Continued
