לסיכום מערכת הבחרות (נאומו של מר מנחם בגין בעצרת סיכום בת"א ביום 14.8.55)

העיתון מביא את נאומו של בגין בעצרת חגיגית שערכה תנועת ה"חרות" בבית העם בת"א לרגל הצלחת "חרות" בבחירות בגין אמר כי למרות כל הקשיים תנועת ז'בוטינסקי היא תנועה בלתי מנוצחת וכי היא תצעד מהאופוזיציה לכיבוש השלטון ,לניצחון ולהגשמה.בגין טען כי ביום הבחירות ב26/7 הוסר הפחד מפני מפא"י , והעם שיחרר את עצמו מפני שליטתה של מפא"י בו.בהתיחסותו של בגין לדברי רה"מ הנבחר בן-גוריון כי "חרות" היא מפלגה פאשיסטית גילה בגין כי בן – גוריון הציע ל"חרות" כבר כשלושה שבועות לפני הבחירות להצטרף לממשלתו . בגין טען כי "לחרות" יש עקרונות והיא לא מוכנה להצטרף לממשלת מפא"י.בגין יצא גם נגד הקולות שנשמעים ממפ"ם ואחדות העבודה כאילו "חרות" היא מפלגה פאשיסטית. בגין הזכיר כי יערי ממפ"ם אמר לפני הבחירות כי התבונן בהם 4 שנים וכי הם אינם פאשיסטים. בגין הזכיר גם את אנשי אחדות העבודה שגילו הערצה למבצעי האצ"ל.בגין טען כי כל השנאה הזאת נובעת מפני הפחד מ"חרות" וזאת לנוכח התעצמותה בבחירות האחרונות.בגין טען עוד כי לפי התנהגותה דווקא "מפאי" מתגלה כמפלגה פאשיסטית.

הישיבה השש מאות ועשרים של הכנסת השניה יום שלישי, ח׳ תמוז תשט״ו, 28 יוני 1955 – הודעה אישית של חבר-הכנסת מנחם בגין

בגין מבהיר את עמדתו כלפי עליונות המשפט לאור התבטאויותיו הקשורות למשפט צריפין. בגין מדגיש שביקורת שלו נועדה לחזק את עליונות המשפט ולא להחלישה. בגין טוען שיש לפעמים לעבור על האות של החוק כדי לשמור על חרות. בגין מצטט ממאמרו מקום שמדגיש שביקורת הייתה מופנית נגד משפט צבאי הד-הוק של אזרחים ודווקא כללה דרישה להליך משפטי תקין. הנאום המלא מופיע ב-"חרות" מ-29/06/55

נגד המושג ,,אוייב מעמדי" (דברים בפתיחת הוועידה של ה.ע.ל בעכו)

בגין יצא נגד צורת משטר שבו השליט היחיד מתפקד על תקן של מפרנס .בגין טען כי במשטר שכזה אין צדק ,אין חרות וכי זהו משטר אשר לא מסוגל להבטיח תנאי קיום הוגנים. בגין יוצא נגד תפיסה מרקסיסטית-מעמדית. בגין מזכיר את ה"סזון" שבו גורשו אנשי האצ"ל ממקומות עבודתם והוסגרו לידי הבולשת הבריטית מבלי שההסתדרות תגן עליהם. לעומתה טוען בגין כי הסתדרות העובדים הלאומית מגנה על זכויות של כל אזרח לעבוד ללא כל משמעות לדעותיו הפוליטיות.בגין יוצא גם נגד דברי שרת העבודה שטענה כי להסתדרות העובדים הכללית היה חלק מכריע בהקמת המדינה .בגין טוען כי אומנם אחדות פועלית רצויה אבל חשוב לזכור שמעליה רצויה אחדות לאומית שהיא הרבה יותר חשובה.