בימינו המינימום של השכלה איננו עוד בית-ספר יסודי. המינימום הוא השכלה תיכונית, וכל אדם, כל יהודי, שואף גם להשכלה אוניברסיטאית.
בגין מביע את דאגתו בעקבות התחזקות הירידה מן הארץ וטוען שיש למצוא פתרון לבעיה. בגין מכריז שיתנגד לכל ניסיון גם ישיר גם עקיף להגביל חופש התנועה. בגין טוען שיש מספר סיבות לירידה. בגין טוען שאחת הסיבות היא הירידה במוראל העם. בגין קורא לכנסת לתרום לשיפור המוראל – לחזור להדגשה של הקשר בין העם לארץ ולהפסיק לתאר את המצב כ-"קודר". בגין טוען שיש גם סיבות כלכליות לירידה, במיוחד מצב בדיור ובחינוך, ובמיוחד במשפחות ברוכות ילדים. בגין טוען, שדווקה מדיניות של מפלה "סוציאליסטית" מחמירה את המצב. בגין קורא להקים וועדה פרלמנטארית שתחקור את המצב.
מדי בואי לרומי, הנני הולך אל שער ההנצחה של ניצחונה על יהודים מקדם. בתוך האבן עדיין חרותה ונראית התמונה הבלתי נשכחת של יהודים כפופים הנושאים על שכמם את המנורה ואת הכלים האחרים מבית המקדש אשר יד ההחרבה נשתלחה בו. שם המקום המתאים ללחישת הלב: שבנו, טיטוס, אל מאין באנו[…] כך נוהגים יהודי רומי לדורותיהם. מאז … Continued
צבאנו, אדוני היושב-ראש, איננו צבא מצדיע אלא צבא לוחם. וטוב כך. אבל אין צורך לקפוץ מקיצוניות לקיצוניות. סדר, משמעת, טעם טוב, ואולי אומר במלה אחת: הדר בהליכות — אלה דברים נאים לצבא ולכל חייל. גם להופעה חיצונית יש חשיבות לגבי עמנו ועמים אחרים. ומשום שישנן תופעות מסוימות, כמובן הן לא העיקר, אבל לא צריך להתעלם … Continued
נאומו של מנחם בגין בכנסת בעת הדיונים על חוק יסוד הצבא. הצבא הוא סמל לחזרתו של העם היהודי לחיים לאומיים מלאים, בניגוד לגלות שבה היהודים היו חסרי מגן וישע. בגין מביע את התנגדותו לקיצוצים בצבא, שכן פגיעה בכמות עלולה להוביל לגפיעה באיכות. בסוף דבריו בגין מבקש לחנך את חיילי ישראל לשלמות הארץ, שכן זוהי הערובה לאמונה בצדקת הדרך.
