בקונגרס ובכנסת

במאמר זה בהתייחסו לקונגרס הציוני האחרון שננעל.בגין מספר בין השאר על הצ"ח שהקים בזמנו ז'בוטינסקי שבעקבותיו קמה המדינה ותלמידיו מילאו תפקיד חשוב במלחמת השחרור. בגין במאמר זה מדבר גם על השוני הרב שגלום בכנסת לעומת הקונגרס הציוני . בגין מזכיר במאמרו את נאומיו של חבריו בקונגרס הציוני :דב שילנסקי שדיבר על יחסי ישראל –גרמניה . ומר זו'רנו שדיבר על בעית העליה מצפון אמריקה . בגין מציין בסיפוק כי על פי דרישת "חרות" הצהיר הקונגרס בהחלטתו על הקשר ההיסטורי הבלתי מנותק בין העם היהודי ובין א"י.

נאומו המלא של מ. בגין בכנסת על תקציב משרדי ראש הממשלה ושר החוץ

העיתון מדווח על דברי בגין בכנסת ב-21/3 .בגין יצא נגד רשות השידור וטען שלמרות שכל העם משלם עליה, היא מייצגת רק את הממשלה, ולא את המדינה. כמוכן יצא בגין נגד שירות הידיעות שתקציבו והעומד בראשו לא ידועים. בגין סקר את המצב המדיני והביטחוני הקשה שבו שרויה ישראל, עקב התחמשות עמי האזור. בגין קבע כי בקשת הערבות מארה"ב היתה שגיאה .וכמו כן קבל על כך שישראל לא חידשה את העבודות בערוץ הירדן.בנאומו תקף בגין את רה"מ בן –גוריון על סיגנונו הבוטה נגדו ונגד תנועת ה"חרות" .בגין קבע כי על רה"מ בימים קשים כאלה להביא אחדות לעם ולא לזרוע בעם פירוד. בגין הזכיר לחברי המליאה את שיתוף הפעולה של בן –גוריון עם המשטרה הבריטית נגד הלוחמים העבריים ב-1944 ("הסזון"). בגין סקר בנאומו גם את מדיניותה הכושלת של הממשלה החל מהקמת המדינה ועד ימים אלה. הנאום פורסם בדברי הכנסת מיום 21/03/1956

הישיבה המאה-ושבע (והמאה ושמונה) של הכנסת השלישית יום רביעי׳ ט׳ ניסן תשט״ז (21 מארס 1956) חוק התקציב לשנת 1956/57, תשט״ז—1956

העיתון מדווח על דברי בגין בכנסת ב-21/3 .בגין יצא נגד רשות השידור וטען שלמרות שכל העם משלם עליה, היא מייצגת רק את הממשלה, ולא את המדינה. כמוכן יצא בגין נגד שירות הידיעות שתקציבו והעומד בראשו לא ידועים. בגין סקר את המצב המדיני והביטחוני הקשה שבו שרויה ישראל, עקב התחמשות עמי האזור. בגין קבע כי בקשת הערבות מארה"ב היתה שגיאה .וכמו כן קבל על כך שישראל לא חידשה את העבודות בערוץ הירדן.בנאומו תקף בגין את רה"מ בן –גוריון על סיגנונו הבוטה נגדו ונגד תנועת ה"חרות" .בגין קבע כי על רה"מ בימים קשים כאלה להביא אחדות לעם ולא לזרוע בעם פירוד. בגין הזכיר לחברי המליאה את שיתוף הפעולה של בן –גוריון עם המשטרה הבריטית נגד הלוחמים העבריים ב-1944 ("הסזון"). בגין סקר בנאומו גם את מדיניותה הכושלת של הממשלה החל מהקמת המדינה ועד ימים אלה. הנאום פורסם ב'חרות' בתאריך 22/03/1956 221761

על המצב והדרך (חלק א')

בתקופה של מתיחות ביטחונית גוברת ומשבר אמון בממשלת מפא"י, בגין מציג בלהט ובחדות את עמדת תנועתו: מחויבות לנאמנות פנימית, שמירה על כבוד הכנסת, והכרח לפעולה דחופה מול מפנה גורלי ביחסי הכוחות בין ישראל לאויביה. הנאום משלב ביקורת חריפה על הממשלה, קריאה אסטרטגית להתמודדות עם איומים קיומיים, וחזון לאומי המבוסס על מורשת ז'בוטינסקי, תוך הדגשת דחיפות הזמן כגורם מכריע. הנאום נישא ב-11 במרץ 1956, חודשים ספורים לפני פרוץ מבצע קדש, במושב ה-5 של המועצה הארצית של תנועת "חרות"

תשובה למכתב אלמוני

במאמר זה מספר בגין על מכתב שקיבל מאלמוני על גבי ניר מכתבים של מפא"י, של תא הסטודנטים בירושלים. המחבר בירך את בגין על הצלחת התנועה בבחירות לכנסת ה-3 וטען כי הצלחתו של בגין בבחירות מעידה שהוא צודק. עוד קורא הכותב במכתבו לבגין לתבוע חלק מהשלטון. בגין טוען כי עצם מכתב זה של חבר מפא"י אליו מעיד על ההתמוטטות ההדרגתית של חומות האיבה.עוד טוען בגין כי הצלחתם לא בהכרח אומרת שהם צודקים כי מניסיונו האישי הוא יודע שלא תמיד החזק הוא הצודק. בגין מביא דוגמא לכך מז'בוטינסקי והאצ"ל . בהקשר לקריאתו של הסטודנט מבגין לתבוע את חלקו בשלטון טוען בגין כי אימרה זו איננה דמוקרטית שכן תביעת חלק בשלטון זהו מעשה לא דמוקרטי.