Subjects: חינוך

במאמר זה בגין מתייחס לרוזן (מהפרוגרסיבים לשעבר) שהביע את התנגדותו לגח"ל.בגין טוען כי רוזן שונא אותו ואת חבריו שנאה ארוכת שנים משום שהם היו במחתרת והוא לא. אך רוזן שוכח כי בזכותם היה רוזן חבר בממשלות ישראל. בגין מזכיר את עברו של רוזן שהיה כרוך בשנאה כלפי תלמידי ז'בוטינסקי ואת דבריו כאשר היה חבר במועצת ת"א שם דיבר נגד הנרדפים בסזון.בגין מציין כי רוזן היה אחרי קום המדינה כרוך אחרי בן –גוריון ובן גוריון אחרי שפורסמו מסקנות ועדת השבעה פגע ברוזן ואז רוזן נזכר כי בן –גוריון איננו איש מוסר.בגין טוען עוד כי רוזן חזר מפרישתו והתיצב ברשימת ל"ע כדי לפגוע בגח"ל אך למרות הכל הבחירה היא בין גח"ל למערך ולא בין שום דבר אחר.

במאמר זה בגין דן בעניינים שונים. בהתיחסותו לפגישתו עם סטודנטים חברי מפא"י מספר בגין על הויכוח שהתפתח ביניהם בדבר שינוי שיטת הבחירות לכנסת. הסטודנטים טענו כי השיטה הקיימת מאפשרת לסיעות האופוזיציה להפריח סיסמאות ללא כל אחריות ביודען כי הן לא תעמודנה במבחן ההגשמה של השלטון. בגיןענה כי השיטה מוצעת כדי להפוך את מפא"י ממיעוט לרוב. עוד בגין מספר כי הוא הרצה לסטודנטים על חשיבות האופוזיציה ותפקודה במדינה דמוקרטית. בהתיחסו של בגין להשתתפות בן –גוריון והנשיא שז"ר בהלווית צ'רציל משבח בגין את העובדה כי הם הלכו במסע ההלויה ברגל משום קדושת השבת.יחד עם זאת בגין טוען כי דבריו של בן –גוריון על כך שאם היה זה תלוי בו הוא היה נוסע הם דברים מיותרים וגסים. בגין גם יוצא נגד קביעותיו של בן –גוריון בראיונות לעיתונות כאילו אם צ'רציל היה מוסיף לכהן כרה"מ בריטניה לאחר 1945 אז ישראל היתה קמה בלי כל בעיות מיוחדות וכי צ'רציל שהנהיגספרים לבנים בשנות המלחמה נהג בצדק.בגין טוען כי דברים אלו הם דברי הבל וכי משמעות הספר הלבן היה גזר דין מוות על היהודים.בגין יוצא במאמר זה גם נגד המדיניות המתרפסת של אנשי מפא"י כלפי גרמניה.