הצעת חוק נוספת של בגין לתיקון לדיני עונשין (לאחר שקודמת נפלה בכנסת שבוע לפני כן), ההצעה של בגין קובעת: א) קיים אדם מגע עם סוכן זר, רואים אותו כאילו מסר ידיעה סודית בלי להיות מוסמך לכך (מסעיף זה הושמטו המילים ,,בידעו שהוא סוכן זר" ואשר הופיעו בהצעת החוק הקודמת). ב) לא יורשע אדם לפי סעיף קטן (א), אם יש לו הסבר סביר לקיום המגע כאמור, או אם שוכנע בית המשפט כי לא מסר ידיעה סודית.
בגיו מביא את התנגדותו לגירוש ללא משפט של ד"ר סובלן, מציין שהאופן שבו בוצע המעשה נוגד את עקרונות עליונות המשפט ומסביר למה בכל זאת חרות לא תומכת באי-אמון בממשלה, כדי לא לרמוז על מחוייבות למתן מקלט. בגין גם מביא דברי הספד לזכרו של הרב מימון. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 11/07/1962
בגיו מביא את התנגדותו לגירוש ללא משפט של ד"ר סובלן, מציין שהאופן שבו בוצע המעשה נוגד את עקרונות עליונות המשפט ומסביר למה בכל זאת חרות לא תומכת באי-אמון בממשלה, כדי לא לרמוז על מחוייבות למתן מקלט. בגין גם מביא דברי הספד לזכרו של הרב מימון. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב 13 ביולי 1962.
במאמר זה בגין יוצא נגד דברי בן –גוריון שטען כי רוזן (מהליברלים, לשעבר הפרוגרסיבים) טעה בכל הויכוחים המדיניים בישיבות הממשלה וכי מעשיו גרמו בכיה לדורות. בגין טוען כי אחריותו של בן –גוריון לא פחותה מאחריות של רוזן שכן הממשלה נושאת בעקרון האחריות המשותפת. בגין טוען עוד כי הוא יודע במה מדובר אך לא יפרסם בשל עיקרון הסודיות, עוד טוען בגין כי רה"מ עשה עוול לרוזן שלא יכול להגיב על דברי רה"מ בשל עיקרון הסודיות. בגין יוצא במאמר זה גם נגד דברי רה"מ שתקף את מפ"ם על כך שהיתה נגד הקמת המדינה, בגין מזכיר לרה"מ כי גם הוא היה נגד הקמת המדינה.
במאמר זה בגין כותב על האנשים השונים הנתפסים ברחבי ארה"ב ונאשמים בריגול ונאלצים להודות בכך למרות שהם לא היו מרגלים מעולם. עוד מדבר בגין במאמר זה כי המרגל האמיתי הראשון ששלחה ארה"ב נתלה ב1/5/60 וכי משימת הריגול שלו היתה לצלם מתקנים אסטרטגיים שונים בברה"מ. בגין טוען עוד כי מקרה זה לא הוכיח כי חומות ברה"מ בלתי חדירות וחומות המערב חדירות. בגין טוען כי בל מקרה ארה"ב חזקה יותר מברה"מ.
