במאמר זה בגין יוצא נגד החוק הלא דמוקרטי הקובע כי עובד אדמה אשר נסתימו ההליכים להפסקת חברותו חייב לעזוב את המושב ולהעביר את כל זכויותיו למושב.בגין טוען כי חוק זה סותר את כל העקרונות של השיוויון שבין האדם לבין האזרח וכי זהו ניאו –פיאודליזם תוצרת מפא"י.בגין דן בסעיפים הספציפים של חוק זה וקורא לכנסת לעכב ולמנוע את החוק הבא לשעבד עובדי אדמה.
במאמר זה דן בגין במפלגה הליברלית שקמה ב-1961 מתוך מגמה להוות אלטרנטיבה לשלטון, אך למעשה מטרתה היתה לדחוק את "חרות" למקום השלישי בכנסת. לטענתו היא הצליחה, משום שתנועת ה"חרות" חזקה יותר. בגין מציין גם את סירובה של המפלגה הליברלית לכונן גוש פוליטי עם "חרות" מתוך טענות ותירוצים שונים. בגין מגיע למסקנה, כי במפלגה הליברלית אין כל חידוש וכי בבחירות לכנסת השישית המפלגה הליברלית תיכשל. בגין מציין, כי למרות ש"חרות" חזקה יותר מהמפלגה הליברלית, היא עדיין מעוניינת בהקמת רשימה פוליטית משותפת עימה. יחד עם זאת היא מכבדת את סירובה.
מאמר של חבר הכנסת ד"ר יוחנן בדר הדן בשלושה נושאים שעל סדו היום: "קדושת הסוד שבין אדם לעורך הדין שלו", חקיקה רטרואקטיבית, וחופש הדיבור.
העיתון מביא מדבריו של בגין בכנסת על סעיף 24 לחוק תיקון דיני עונשין (בטחון המדינה). הנאום מובא בדברי הכנסת מיום 05/06/1963
דבריו של בגין על סעיף 24 לחוק תיקון דיני עונשין (בטחון המדינה). הנאום מובא בחרות מיום 07/06/1963 224930
