מתי רוגשים הנפגעים?

בגין מגיב למכתב עליו חתומים 'קרואי שם' המבקש להגן על ההגנה לאור הפרסומים והביקורת כנגד הארגון בשל הפרסומים האחרונים על עינויו של יהודה אמסטר. בגין עומד על כך שהגלויים האחרונים לא קרו בשל היחסים בין ההגנה לפורשים, אלא בשל מאבקים פנימיים, וגילויים חדשים מבנו אל איסר. בגין מציין כי בן גוריון, כשוחר אמת, בחר לבקר את איסר בארי לא בגלל העינויים שהנהיג, אלא בשל העבירה הקשה של זיוף המסמכים נגד אבא חושי; אך, מנגד, החשש מפגיעה בשמה של 'ההגנה' מצדיק את ההשתקה ואי חשיפתה של האמת על דרכי פעילותה של ההגנה. בגין מציין כי פנחס רוזן איבד את אמונו שבן-גוריון הוא איש מוסר, בגין מזכיר את עלילת הדמים סביב רציחתו של ארלוזורוב, הסזון והאלטלנה ומציין שאלו לא פגמו באמונו של רוזן במוסריותו של בן-גוריון.

דין מעוות ועיוות הדין

נאום בגין בכנסת בו הוא ממשיך להציע לחוק לתיקון דיני עונשין סעיף 24, בעקבות ביקורת שמתח השופט לנדוי על הנוסח הקיים של החוק, וחילופי דברים בינו לבין שר המשפטים ד. יוסף. חלקו הראשון של הנאום מופיע גם בדברי הכנסת מה- 3 ביוני 1964.

הישיבה השלוש מאות וששים ושש של הכנסת החמישית – חוק לתיקון דיני העונשין – בטחון המדינה – תיקון – תשכ"ד -1963

בגין מגיש הצעת חוק שתאפשר לשופטים להבחין בין "ריגול חמור" ל-"מסירת ידיעות לאויב". נאומו של בגין יחד עם דברי התגובה לשר המשפטים מופיעים גם בגליון חרות מה-5 ביוני 1964.