נאום בגין בעקבות פרסום חוק סובייטי שדרש מיהודים הרוצים ארצה לשלם ביציאתם מברה"מ "דמי השכלה" גבוהים. בגין טוען שהחוק נוגד צדק וזכויות אדם. בגין קורא לכנסת לנקות בשורה של צעדים דיפלומטיים והסברתיים כדי להפעיל לחץ על ברה"מ. מגין משבח את יהודי ברה"מ השואפים לעלות ארצה למרות התנגדות השלטון הסובייטי.
בגין מציע לפנות לנשיא ניקסון בבקשה להעלות נושא רדיפת היהודים בברה"מ ואסירי ציון בפגישתו עם ההנהגה הסובייטית. בגין טוען שמדיניות ההתבוולות הכפויה של ברה"מ הביא לאובדן של "גוש שלם" של העם היהודי. בגין מביא את דעתו שחובה על הכנסת להצתרף למחאתם של עולי ברה"ם בארץ ולהפעיל לחץ על ממשלת ברה"מ כדי שזאת תאפשר ליהודים לעלות ארצה.
העתון מפרסם את נאומו של בגין בסימפוזיון בהיכל התרבות. בנאומו בגין מבהיר שהחזון למדינה יהודית עם רוב יהודי צריך להתקיים גם ביובל של מדינת ישראל (עוד 25 שנה מיום הנאום) וטוען שלשם כך, יש לעודד שיבת ציון, גם מברית המועצות על ידי הסכמים. בגין מתנגד להקמת המדינה הערבית ה-19 באזור, וטוען שיש בעניין חוסר צדק. לעניין ארץ ישראל טוען כי לא כבשנו, אלא שבנו. ועזיבת השטחים, בהסתמך על הצהרות מנהיגי המדינות השכנות, לא תעודד ותביא שלום, להפך. התנאי הנוסף לשימור החזון של מדינה עם רוב יהודי, הוא שמירה על העם על ידי מניעת התבוללות ונישואין מעורבים.
נאומו שלבגין בכנסת העוסק בשאלות דת ומדינה, מיהו יהודי, כפייה דתית ונשואים. בגין טוען שעבור העם היהודי אין הבדל בין לאום ודת. בגין טוען שאת השאלה מיהו יהודי יש לפתור לפי ההלכה. בגין טוען שאין בכך כפיה דתית.
יש להפריד בין לאום ודת מצד אחד ובין אזרחות מצד שני. כך נהוג במדינות חפשיות ודמוקרטיות. אבל נכון הדבר שההתפתחויות ההיסטוריות בחלקי העולם השונים נבדלות זו מזו. בחלק מסויים של העולם המושג ׳׳נשיונליטי״ – וכך הוא גם מצלצל בספרדית ובצרפתית — זוהה במשך דורות עם ״סיטיזנשיפ״. מדוע באה התוצאה הלשונית והמהותית הזאת? כי האומה השלטת … Continued
