הישיבה המאתים ושלוש של הכנסת החמישית יום שלישי, י"ב טבת תשכ"ג 8 ינואר 1963 חוק השיפוט הצבאי תיקון מס'3 תשכ"ג 1962

נאום בכנסת המפרט את ההסתייגויות של חרות לחוק השיפוט הצבאי, בנאום עוסק בגין במספר דברים עקרוניים, אופיו של צה"ל ומפקדיו, זוכיותיו של האזרח, זכיותיו של הנאשם, יחסי אזרח – חייל. בגין מתייחס לחוק האנגלי הקזואיסטי, כמו כן מתייחס בגין לאפשרות שטוראי ישתתף בבית הדין, את הבעיה של חוסר הבגרות של החייל (שהינו לרוב בגיל 18-19) מציע בגין לפתור על ידי גיוס חייל מילואים בדרגת טוראי או שאינו קצין, אך הוא בגיל מבוגר. בסוף המאמר בגין מתייחס ליכולת של הצד המזמן את המשפט לעשותו בדלתיים סגורות, בגין מביע לכך התנגדות וטוען שהסמכות להכרזת דלתיים סגורות או למצער לקבוע למי עוד מותר יהיה להשתתף בדיון צריכה להיות בידי בית הדין ולא בידי הצבא. נושאים נוספים שעולים בנאום, זה הורדה אוטמטית בדרגה, שיפוט אזרח מילואים בבית דין צבאי וענישה חמורה מדי לאיחורים ומשמעת החיילים בצבא בכלל. הנאום מופיע בחרות מתאריך 11/01/1963 224817

משאל עם ומשאלות לב

במאמר מציין בגין את תמיהתו על תמיכתו הפתאומית של בן גוריון בחוק משאל העם לאור תגובתו ותגובת ממשלתו להצעות החוק בעבר של סיעת חרות בנושא. כמון כן דן בגין בסוגיית הממשל הצבאי במאמר מעלה בגין מספר עימותים שהיו לו עם מפא"י ומנהיגה בכנסת. בתחילת המאמר מציין בגין כי בן גוריון רמז כי הכינוי של בגין אליו, ראש מפא"י, אינו לרוחו. בגין שאל אם זה מעליב אותו? בגין מציין כי אם ראש מפא"י יאמר שזה מעליבו הוא יפסיק עם הכינוי. בנוסף מזכיר בגין דיון בכנסת בו בן גוריון הטיח בו כי הוא לא לחם, ובגין ענה שכשהוא נלחם לשחרור עמו, בן גוריון היה עסוק בהסגרת לוחמים לאוייב. בסערה שקמה בכנסת כינה מר אהוד אבריאל את בגין 'בוגד'.