העתון מדווח על נאום בגין בעצרת עם ברחובות. בגין טען כי אל הפתרון לסכסוך ניתן להגיע רק ע"י מו"מ ישיר עם הצדדים בהגעה לחוזה שלום, ושום הסדר נוסח 1957 של ויתור על שטחים תמורת הבטחות לא יעבור את חומת המגן המדינית. היסוד של ההסכם צריך להיות זכותנו הנצחית על ארץ אבותינו, שאם נשמור עליה, היא תשמור אותנו.
במאמר זה, לכבוד השנה החדשה (תשכ"ט) בגין מתיחס לנאומו של נאצר שחזר על שלילת ההכרה בישראל וניהול מו"מ עם ישראל שהתקבלו בוועידת חרטום. בגין טוען כי אם הצלחנו לנצח במלחמה כוללת ב-67 קל וחומר שאם נאלץ לעמוד בה עכשיו נוכל. וזוהי זכותנו להגנה עצמית לאומית. בגין מתייחס לנאומו של נשיא ארצות הברית שדיבר על הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל. בגין טוען שאם אבותיהם של יהודי ארה"ב היו בעלי זיקה לארץ, קל וחומר שבניהם הגרים בה לא יוותרו עליה. בגין מדגיש כי יושג שלום רק במו"מ בין שני הצדדים לחוזה שלום.
אמנם ביחס לשלום, הם יכולים לקבוע את היעדרו. אולם לא הם יקבעו תוצאות מלחמה אם יתקיפונו. וכדי לשים לאל את איומי אויבינו דרושה התנחלות רחבה ומהירה. ההתנחלות היא לא רק זכות הגברתה היא חובה וצו הבטחון הלאומי
העתון מדווח על כנס פתיחת ועידת החרות במלאת שנה לשחרור ירושלים. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. הנאום פורסם בפרוטוקול ועידת מפלגה מתאריך 26/05/1968
בנאום הפתיחה בועידת חרות ה-9 בגין מסיים בהקראת הצהרה זו. הנאום מ- 26/05/1968
