ספסרים עליך, ארץ-ישראל

אין כל קשר, לשלילה, בין משאת נפשנו, השלום, ובין קיום זכותנו, של העם והיחיד, על ארץ-ישראל. שום הסכם שלום לא יושג ולא יקורב, אם נחזיק את אדמת ארצנו "פיקדון" שומם – לחוסיין. נהפוך הוא. הקשר בין הביטחון והשלום ובין ההתנחלות בארץ-ישראל הוא כולו לחיוב. השלום יבוא, לאחר שאויבינו ייווכחו לדעת, כי לעולם לא יימצאו עוד … Continued

ספסרים עליך, ארץ-ישראל

להסכם שלום דרושים שניים. והצד השני, הערבי, אומר, כי, אם לא ניסוג לקווים ההם, לעולם לא יעשו עמנו שום הסכם. זוהי המציאות. את אלה, המטילים האשמת שווא בבני עמם, יש לשאול דוגרי: המוכנים אתם, למען הסכם עם הערבים, לסגת לקווי ה-4 ביוני 1967? אם הם משיבים בלאו מוחלט לשאלה זו – וכך הם משיבים – … Continued

הישיבה הארבע-מאות-ושמונה-עשרה של הכנסת השביעית – יום שלישי, ח' ניסן תשל"ג 10 אפריל 1973 – הצעות סיעות גח"ל, הרשימה הקומוניסטית החדשה והמרכז החפשי – להביע אי-אמון לממשלה

אל תוסיפו עוד להטעות את העם בשאלה יסודית כל כך. משאת-נפשנו של כולנו, ללא יוצא מן הכלל: שלום. אין כל קשר בין הבעיה ההיסטורית המוסרית של רכישת קרקע בארץ-ישראל לבין סוגיית השלום.

ארץ ישראל שיבת ציון, צדק חברתי

נאום של מנחם בגין בקונגרס הציוני הכ"ח, בו הוא מתייחס בקצרה לשלל ענייני השעה, החל משחרורה של ארץ ישראל במלחמת ששת הימים, דרך החשש הדמוגרפי ושוויון זכויות לכל יושבי הארץ, בעיית העוני, מניעת עלייתם של יהודי ברית המועצות, הצורך בלימוד עברית לנוער היהודי בגולה וכלה במצבה ותפקידה של הציונות בתוקפה זו. הנאום נישא ב-20 בינואר 1972, והפרסום כאן מתבסס על הגרסה שפורסמה בכתב העת "בארץ ישראל", גיליון שבט תשל"ב, פברואר 1972.