המסקנה היא לא כי אלה רוצים, ואלה אינם רוצים בשלום […] ההיגיון והכנות מוליכים למסקנה אחרת, לאמור, כי הכל בישראל רוצים בשלום, אלא שאויבינו מונעים אותו מאז קום מדינתנו, והם תובעים את הנסיגות למיניהן, למען יוקל עליהם לפגוע בנו, או לערוך עימנו, כדברי סאדאת, את העימות הטוטאלי.
אין כל קשר, לשלילה, בין משאת נפשנו, השלום, ובין קיום זכותנו, של העם והיחיד, על ארץ-ישראל. שום הסכם שלום לא יושג ולא יקורב, אם נחזיק את אדמת ארצנו "פיקדון" שומם – לחוסיין. נהפוך הוא. הקשר בין הביטחון והשלום ובין ההתנחלות בארץ-ישראל הוא כולו לחיוב. השלום יבוא, לאחר שאויבינו ייווכחו לדעת, כי לעולם לא יימצאו עוד … Continued
אל תוסיפו עוד להטעות את העם בשאלה יסודית כל כך. משאת-נפשנו של כולנו, ללא יוצא מן הכלל: שלום. אין כל קשר בין הבעיה ההיסטורית המוסרית של רכישת קרקע בארץ-ישראל לבין סוגיית השלום.
מאמר של בגין בנושא חלוקת הארץ , חלוקת ירושלים וכמו כן מדיניות ההתנחלות
נאום של מנחם בגין בקונגרס הציוני הכ"ח, בו הוא מתייחס בקצרה לשלל ענייני השעה, החל משחרורה של ארץ ישראל במלחמת ששת הימים, דרך החשש הדמוגרפי ושוויון זכויות לכל יושבי הארץ, בעיית העוני, מניעת עלייתם של יהודי ברית המועצות, הצורך בלימוד עברית לנוער היהודי בגולה וכלה במצבה ותפקידה של הציונות בתוקפה זו. הנאום נישא ב-20 בינואר 1972, והפרסום כאן מתבסס על הגרסה שפורסמה בכתב העת "בארץ ישראל", גיליון שבט תשל"ב, פברואר 1972.
