מזכיר המדינה [הנרי קיסינג'ר – ד.ב] גילה לפתע לשרי ישראל מוכי התדהמה, כי אין עוד לשאוף להסכמי שלום, אלא יש להשיג הסדרי ביניים עם הערבים. יש לו, כרגיל, הוכחות למכביר על פני כדור הארץ, שבו מתנהלת המדיניות הקרויה גלובלית. חובתו של כל איש בישראל, שאינו נגוע בפיק ברכיים, לשאול, איך מעלה על דעתו שר החוץ … Continued
בגין מתנגד להסכם הפרדת כוחות עם סוריה שנחתם ע"י הממשלה וכלל בו נסיגה ישראלית מ-"קו הסגול" בגולן. בגין טוען שמתנגד לנסיגה ללא הסכם שלום וטוען שאם תבוצע תבואו אחריה דרישות לנסיגות נוספות תחת לחץ ואיומי מלחמה. בגין מוחה נגד אי-הבללה בהסכם התייחסות כלשהי לפטרון מצבם של יהודי סוריה. בגין מוחה על בגין טוען שהממשלה משלה את הציבור. בגין טוען שההסכם של נסיגה ללא שלום מסכן את בטחונה של ישראל בכלל וישובי הצפון בפרט.
במאמר זה בגין פותח בטעות של קיסנג'ר בנאום שנשא לפני נשות אנשי הקונגרס שגרם לבעיות דיפלומטיות-מדיניות. בגין מבקר את רה"מ גולדה מאיר, שהצהירה שלא תעמוד בראש הממשלה הבאה (הנוכחית) ולא עמדה בדיברתה, וגרמה לכך שלא ניתן לתת אמון בדבריה, או בממשלתה. בגין יוצא נגד דיין שטוען כי מצרים מעוניינת בשלום. בגין טוען שהשלום היחיד בו סאדאת מעוניין הוא השמדת ישראל, וכי בלי חוזה שלום, הבטחות אלה לא משמעותיות.
בנאום אחרי התייצבות של הממשלה החדשה (אחרי בחירות לכנסת ה-8) במליאה בגין מבקר בחריפות חוסר אמינות של הממשלה ונטייתה להיעזר בהדלפות לצרכי צידוקים. בגין מאשים את הממשלה בשוחד פוליטי שהתבטא בהגדלת מספר תיקי שרים שקיבלו סיעות קטנות. בגין מאשים את הממשלה במחדל של מלחמת יום-כיפור וטוען שהיא אינה יכולה לפתור משבר שנוצר במדינה עקב המלחמה. בגין טוען שתכנית של נסיגה חלקית לא יכולה להביא שלום ומאשים את הממשלה בצביעות בנושאי ארץ-ישראל והתנחלויות. בגין מציג תכנית המדינית שלו שבמרכזה – שלמות המולדת, התיישבות בכל חלקי הארץ, שוויון זכויות אזרחיות לכל, מתן האזרחות לערבים החיים בשטחים שירצו בכך. במדיניות החוץ בגין דורש להתרכז בפטרון המצב הקשה של יהודי סוריה ובהפעלת לחץ על ברה"מ בדרישה שהיא תאפשר עלייה. בנושאי פנים בגין דורש צעדים נגד צמצום העוני ובמיוחד הגדלת קיצבאות למשפחות מרובות ילדים
במאמר זה בגין פונה אל שר הבטחון דיין, בגין פותח בכך עובדה שהוא ודיין עבדו ביחד בממשלת הליכוד הלאומי ב-67, ותוהה כיצד דיין טוען שיש שינוי בעמדת מצרים והם מוכנים לשלום. בגין טוען ששלום כזה הוא מסוכן, שכן הוא אינו חוזה שלום, ומצרים, כפי שעשתה בעבר, יכולה להפר אותו בכל רגע, ולהאשים בהפרה את ישראל. בגין טוען שגם דיין עצמו הודה כי לא ניתן להגיע לשלום עם מצרים תחת התנאים שהציב המערך, וכי ההצהרה כאילו למערך יש תוכנית לשלום עם מצרים, ולליכוד אין תוכנית כזו, היתה הבטחה ריקה מתוכן לפני בחירות שרימתה את הציבור.
