מה פשר האחריות ?

במאמר זה בגין דן בעניינים שונים. בהתיחסותו לפגישתו עם סטודנטים חברי מפא"י מספר בגין על הויכוח שהתפתח ביניהם בדבר שינוי שיטת הבחירות לכנסת. הסטודנטים טענו כי השיטה הקיימת מאפשרת לסיעות האופוזיציה להפריח סיסמאות ללא כל אחריות ביודען כי הן לא תעמודנה במבחן ההגשמה של השלטון. בגיןענה כי השיטה מוצעת כדי להפוך את מפא"י ממיעוט לרוב. עוד בגין מספר כי הוא הרצה לסטודנטים על חשיבות האופוזיציה ותפקודה במדינה דמוקרטית. בהתיחסו של בגין להשתתפות בן –גוריון והנשיא שז"ר בהלווית צ'רציל משבח בגין את העובדה כי הם הלכו במסע ההלויה ברגל משום קדושת השבת.יחד עם זאת בגין טוען כי דבריו של בן –גוריון על כך שאם היה זה תלוי בו הוא היה נוסע הם דברים מיותרים וגסים. בגין גם יוצא נגד קביעותיו של בן –גוריון בראיונות לעיתונות כאילו אם צ'רציל היה מוסיף לכהן כרה"מ בריטניה לאחר 1945 אז ישראל היתה קמה בלי כל בעיות מיוחדות וכי צ'רציל שהנהיגספרים לבנים בשנות המלחמה נהג בצדק.בגין טוען כי דברים אלו הם דברי הבל וכי משמעות הספר הלבן היה גזר דין מוות על היהודים.בגין יוצא במאמר זה גם נגד המדיניות המתרפסת של אנשי מפא"י כלפי גרמניה.

ממשלה עיקשת ופתלתלה

במאמר זה דן בגין בהצעות שונות של "חרות" שנפלו בשל אינטרסים פוליטיים צרים של מפא"י.בגין בהצעתו לתיקון חוק יסוד הכנסת שמעביר את סמכויות היו"ר לזקן הסגנים במקרה שהיו"ר או הנשיא נעדרים מהארץ. בגין מזכיר כי הוא הגיש הצעה זו כבר ב-59 אך מפא"י התנגדה להצעה זו משום שזקן הסגנים לא היה חבר מפא"י.בגין מזכיר גם את הצעת חוק לתיקון דיני עונשין שהגישה "חרות" ב-1957 שביקשה לא להעניש אוטומטית כל אדם הנצפהמדבר עם סוכן זר כי ייתכן שנתקל בו במקרה ולא ידע כי הוא סוכן זר.מפא"י התנגדה משום שטענה כי זה מהווה פגיעה בבטחון המדינה. בגין טוען כי עתה הצעות אלו נידונות בכנסת מטעם הממשלה.

טעם העובדות והכחשות מטעם

במאמר זה דן בגין בגלגולים החדשים ב'עסק הביש' ובנושא המדענים הגרמנים במצרים, סביב הודעות ההכחשה של ממשלת ישראל. בהתיחסותו לדיון בכנסת בנוגע להצעתו לסדר היום בקשר לפרשת לבון ועל תשובת שר המשפטים להצעתו, בגין יוצא נגד תשובתו של שר המשפטים וטוען כי למרות ששר המשפטים טען כי תשובתו איננה תשובה רשמית של הממשלה היא כן היתה כזו. בגין תוקף בחריפות הן את שר המשפטים והן את בן גוריון על התנהלותם האחרונה בפרשה. בהתייחסו של בגין להודעת ארה"ב שאומרת כי ישראל לא ביקשה ממנה לפעול נגד המדענים הגרמנים במצרים יוצא בגין נגד מעשה זה של הממשלה. בגין אף מוסר כי לאחר שהודעה זו פורסמה ביקשה ישראל מארה"ב שתכחיש זאת ואכן יועץ הנשיא הכחיש את ההודעה שיצאה קודם לכן מטעם ארה"ב. בגין שב ומצביע במאמר על הסכנה הנשקפת מפעולותיהם של המדענים הגרמנים במצרים וכן יוצא נגד אדישותה של הממשלה בנושא שאיננה עושה בדבר מאומה.

יופיטר הרוגז וחקירת הממשלה

במאמר זה מתייחס בגין להתנהגותו של בן–גוריון הדורש לתקן את מסקנות ועדת השבעה שניקו את לבון בפרשה. בגין מזכיר את התנהגותו של בן–גוריון לאורך כל פרשת לבון ואת דרישתו של בן גוריון שחברי ממשלה ימנו ועדת חקירה שתקבע אם התנהגות הממשלה בועדת השבעה היתה הוגנת. בגין טוען כי אין בסמכותה של הממשלה לנהוג כך וכי רק בית המשפט או הכנסת יכולים לנהוג כך. בגין טוען גם כי אין צורך להתפלא על בן–גוריון אשר נוקט בלשון גסה נגד יריבים פוליטיים שכן שנים הוא כבר נוהג כך כלפי אנשי האצ"ל ומכנה אותם מניאקים, שודדים, ועוד. בגין מזכיר אף את כינויו של ז'בוטינסקי בפי בן-גוריון שכונה בשם ולדימיר היטלר. בגין מציין כי עתה כל גידופיו של בן-גוריון מופנים כלפי מפא"י.

מנחם בגין: פניית תנועת החרות למפלגה הליברלית בענין יצירת גוש חדש – בעינה

העיתון מדווח על דבריו של בגין ב- 16/10 בנאומו במועדון המסחרי, תעשיתי בת"א . בגין יצא נגד ההצעה לשנות את שיטת הבחירות לכנסת וטען כי אין בה כל תועלת והיא לא מביאה כמובטח להפחתת מספר המפלגות בכנסת. בגין הוסיף עוד כי אם תשונה שיטת הבחירות הרוביות לבחירות אזוריות התוצאה תהיה שהציר הנבחר לא ייצג אלא אחוז קטן של התושבים וקולות רבים ילכו לאיבוד, ותיווצר דמוקרטיה חד מפלגתית, והסכנה לכך גדלה משום שלישראל אין חוקה. בנוגע לאיחוד עם המפלגה הליברלית אמר בגין כי הצעת תנועת החרות משנים עברו בעינה עומדת