Subjects: דמוקרטיה

העתון מדווח על ישיבה בועידת החירות ה-8. בגין הודיע כי לא יתמודד לתפקיד יו"ר, וכי שקל התפטרות כבר לאחר תוצאות הבחירות. בין נימוקיו להתפטרות גם ציין שכך אולי תוכשר הקרקע לשיתוף פעולה גח"ל רפ"י. הקהל בועידה סער לאחר הודעה זו. כאשר יו"ר הועידה, שכטרמן הצליח למסור הודעה אמר: "מר בגין אינו אדם פרטי, הוא שייך לאומה; הוא חלק מההסטוריה שלה ושייך לתנועה. מנחם בגין אינו פקיד בתנועה ואינו מתפטר". בגין עלה שוב לדבר והבהיר שלמרות נסיונות השכנוע, לא יחזור בו מהצהרתו. אחריו עלו חבריו של בגין והביעו מורת רוחם על התנועה ללא בגין בראשה. בגין הצהיר בפעם השלישית, כי אחרי 18 שנה, יש לו את הזכות להתפטר.

במאמר זה, בגין דן במשמעות האופוזיציה, כאלטרנטיבה שלטונית, במדינה דמוקרטית. בגין טוען שקיימות היום מדינות רבות המכנות עצמן דמוקרטיות, אך הצבא שולט על בית הנבחרים, או שאין עליונות המשפט על השלטון. בגין טוען שחשוב מאוד שהאופוזיציה תהווה אלטרנטיבה לשלטון, והאיחוד של הליברלית וחירות קידם צעד לאלטרנטיבה כזו. בגין טוען שראשי המתכחשים לצורך באלטרנטיבה הם הפרוגרסיבים לשעבר, שבעבר טענו את ההפך, ושכמותם, גם מפלגות קטנות אחרות לא מתנגדות לשלטון על מנת לקבל ממנו הטבות, ולהיות בממשלה, וכך מתדרדרת החירות בישראל. גח"ל אמנם לא החליפה את השלטון עדיין, אך ההזדמנות לא נעלמה, והיא יכולה להוות אלטרנטיבה ראוייה בבחירות כשיתקיימו.