מה עושים הגויים

במאמר זה, בגין מבקר את הנהגת המדינה, שצמחה מהנהגת היישוב, על צביעותה באשר לללגיטמיות של השאלה הידועה "מה יאמרו הגויים". בעוד שבימי המחתרות והמאבק על הקמתה של המדינה, היו אלה אנשי הסוכנות והנהגת היישוב שהטיחו שאלה זו באנשי האצ"ל, על פעולותיהם נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל, הרי שלאחר הקמת המדינה התהפכו היוצרות, עם הבדל יסודי: ממשלת ישראל עושה את עצמה כמי שאינה מתחשבת במה יאמרו הגויים, כאשר בפועל היא נכנעת ללחצים בין-לאומיים בצורה עקבית, ותנועת החרות, שצמחה מן האצ"ל, היא זו שמטיחה בה את השאלה היותר חשובה, שאיננה "מה יאמרו הגויים", אלא "מה עושים הגויים". בגין מראה כיצד מעשיהם של הגויים, הקרובים והרחוקים, מעמידים את ישראל בסכנה מתגברת, ללא תגובה והיערכות הולמות של ראשי המדינה. בגין מזהיר מפני מדיניות זו, המשולה בעיניו למדיניותו של נוויל צ'מברליין

חוברי וחיברו יחדיו

בגין מבקר את פעולותיה של הממשלה באו"ם. הוא טוען שהיה צורך להגיש תלונה נגד מצרים, לפני שמצרים תגיש תלונה על פעולות התגמול. משלא עשתה כן, נראה שישראל היא זו שהפרה את הרגיעה בגבול, למרות שרגיעה כזו מעולם לא היתה. כמו כן הוא טוען שהתלונה שהוגשה לבסוף, היתה זקוקה להכנת תנאי השטח באופן בלתי פורמאלי בין נציגי האומות, ומשלא נעשה הדבר, התלונה גררה גינוי נוסף של ישראל.

תקפנות ואימרות עשן

במאמר זה יוצא בגין נגד דרישתה של מצרים לניתוקו של חלק מהנגב מישראל . בגין טוען כי זה חלק מדרישת הערבים שנועדה כדי להקל על הערבים את כיבוש ישראל בזמן מלחמה חזיתית.בגין טוען כי רבה היא הסכנה המדינית הצפויה לישראל .בגין יוצא נגד תביעת ארה"ב מישראל שתיתן למצרים חלק מנגב כפיצוי טריטוריאלי .הוא יוצא גם נגד הלחץ הבריטי כפי שמשתמע מדבריו של אידן הלוחץ על ישראל לבצע ויתורים כדי לחתום על חוזה שלום בינה לבין ארצות ערב.בגין תמה על התנהלותה המדינית של ישראל שלא תובעת כלום .בגין טוען כי גם על ישראל להפעיל לחץ כדי להחזיר אליה את עזה.בגין יוצא נגד מדיניות הממשלה אשר אינה משיבה לתוקפנות הצבאית והמדינית של מצרים. בגין טוען עוד כי סבלנות אזרחי ישראל תמה וכי יש לפעול.

לבל יאחר נצחונה של האמת (דברים בפתיחת הכנוס הארצי של בית"ר)

בגין פורס את הערכים החינוכיים של בית"ר לפני קום המדינה ואומר שאחרי שחלק מהמטרות הוגשמו או בתהליכי הגשמה, יש לחנך את הנוער לערך של שלמות הארץ. הוא מתייחס לנסיונות של הממשלה להביא שלום עם מדינות האזור בשלושה דרכים שלא הצליחו, ואולי אף הגבירו את שפיכות הדמים שעומדים בסתירה עם שלום. הוא טוען שאין להיות תבוסתן במלחמה למען השלום, שיגיע רק בעזרת האמת, ובהכרה בזכות שלנו לא"י (גם החלקים בה שטרם נכבשו) ובכח זכות זו תפסק שפיכות הדמים.

מ. בגין פותח את מערכת הבחרות לכנסת השלישית: "קריאתנו לתל-אביב; זאת הפעם אמון וסכוי לתנועת ז'בוטינסקי!"

העיתון מביא מנאומו של בגין שהיה נאום בחירות לקראת הכנסת ה3. בנאום שנשא בגין בכיכר מוגרבי בת"א הוא אמר בין השאר כי אסור להפריד בין בעיות משק לבעיות מדינה .בגין טען כי מצבה הכלכלי הקשה של המדינה נובע מהבזבוז המתמיד של כספי האומה, מפעלים מונופוליסטיים (כדוגמת תנובה) הנתמכים ע"י האומה, ירידת השקעות הון, והפליה בלתי פוסקת בתשלום מיסים. בגין טען כי על מנת לצאת ממצב כלכלי קשה זה יש צורך בביטול המונופולין, בעידוד השקעות הון פרטיות, הפרדה בין איגוד מקצועי לבין בעלות על מפעלי תעשיה. בעברו לדבר על הבעיות המדיניות טען בגין כי הממשלה אשמה במצבה המדיני הקשה של ישראל שכולל: בידוד, שפיכות דמים, חיזוק האויבים, וסכנת מלחמה כלל חזיתית. בגין טוען כי הממשלה לא הצליחה להביא ביטחון למדינה וכי עד עתה נהרגו קרוב ל1,000 יהודים. בגין טוען כי כישלון הממשלה גרם לסכנת מלחמה כלל חזיתית שהפתרון היחיד לה הוא מבצעים מרוכזים שיפעלו נגד בסיסי התוקפנות. בגין קרא לאזרחים לפעול למען החלפת הממשלה.